איך אתם מרגישים עם עצמכם כרגע? נמקו.

באופן מוזר שלווה

גרוע היו לי עשר מבחנים נכשלתי בכולם איזה נחמד לי

חרא, שנאה עצמית כל כך חריפה וחמורה, אני מאשימה את עצמי בהכל.
גם כשאני מנסה איכשהו לאהוב את עצמי או לקבל את עצמי תמיד יבוא מישהו שיוריד לי את הביטחון עוד יותר,לא משנה אם הוא התכוון לזה או לא, זה פשוט קורה.

מתוסכלת כי משעמם לי ואין לי מה לעשות

לחוצה קצת, יש לי אירוע מחר ואני מפחדת שהבגדים לא יראו עליי טוב..

שני בגרויות בשבוע, אתמול בספרות וחמישי בתנך, החיים שלי בזבל ביי

לב חופשי היום הלב שלי חופשי אין כבלים ואין עוד דאגות

אסון, פשוט אסון!

חרא, אני התחלתי להיות גרועה במתמטיקה, מבינה בתעודה שלי תהיה לו משהו, יש לי מחר מבחן ו100% אני אכשל.
נמאס לי כבר שאני לא חכמה וכולם כבר יותר ממני, אני מתביישת בעצמי וגם שונאת את עצמי בגלל זה ואני מבינה שלא ילך לי בחיים. נמאס לי כבר שאני טיפשה

התקופה הכי חרא שלי
לא רואה מטרה בכלום
רוצה חיים אחרים

חרא ברמות מתוסכלת רצח
אני לא אנמק פה
מי שמעוניין לדעת בואו לפרטי

תאמת שאני עצבנית, אני עצובה, אני פגועה, בעיקר רגשות שליליים...
מסתבר שיש הרבה דברים שלא מספרים לי ושלא ידעתי, סבתא שלי היה לה סרטן ולא ידעתי על זה כלום. רק עכשיו גיליתי את זה אבל למזלי הוציאו לה את זה בזמן.
בכללי יש הרבה בתי חולים בזמן האחרון, סבתא השניה שלי גם בבית חולים עם בצקות בריאות ויש לה בעיות לב, הסבתא השניה שלי גם כן יש לה בעיה בגב, והסבתא האחרת שלי שלאמא שלה יש את הבצקות בלב היא לא עוזרת לה והיא באמת לא שם עבורה וזה מרגיז אותי נורא. בכללי גם לסבתא הזאת יש סיפור קשה וכל המשפחה מתוסבכת פשוט.
בני דודים שלי כל אחד יותר שרוט מהשני, בת דודה שלי שלא ראיתי במשך שנה בכלל לא התגעגעה אלינו אחרי שאנחנו התגעגענו אליה ממש איך שהיא חזרה מחול היא נסעה לתל אביב לחברים שלה, כנראה שחברים יותר חשובים מהמשפחה וכאשר היא חזרה היא אמרה לנו שהיא רוצה לעזוב את ישראל שוב.
חוץ מזה יש את ההורים שלי שבזמן האחרון עושים לי את המוות והם לא מקשיבים לי בכלל והם לא שם עבורי אף פעם ואף יותר מזה מרגיש כאילו הם תמיד גם נגדי בכל דבר שיש לי.
אחיות שלי בכלל לא עוזרות גם כן.
חברים איבדתי כל כך הרבה חברים השנה, יש לי ילדה שהייתה פעם חברה נורא טובה שלי שמנסה לעשות עליי חרם שקט עכשיו עם כל החברים שלי, חברה אחרת שלי שומרת ממני סודות ולא מספרת לי כאשר היא מגלה לכל שאר הבנות בחבורה שלנו, בקיצור אני מרגישה גם לבד מבחינה חברתית.
הלימודים הורגים אותי, זו שנה ראשונה שאני באמת משקיעה בלימודים אז יש לי הרבה חומר להשלים, אני עומדת על ממוצע של 94 בתעודה כרגע ואני מאוד מאוד מעוניינת להשאיר את זה ככה אבל אני רואה איך לאט לאט אני מדרדרת וזה מלחיץ אותי מאוד.
הנחמה היחידה שלי כרגע זה המורים בבית ספר שאני מרגישה כרגע כאילו הם היחידים שעוד איך שהוא שמים לב אליי ורואים אותי שאני מתקשה והם יודעים לזרוק מילה טובה ולהרים אותי כשאני צריכה, אז כן המורים הם בהחלט כרגע החברים היחידים שלי והמשפחה היחידה שיש לי אפשר להגיד...

רע
כי סטיפס חרא

בזמן האחרון אני מרגישה יותר טוב מאי פעם בחיי

נוראי , פשוט אני לא מבינה בשביל מה? בשביל מה לנסות כול פעם? זה לא עובד .
בשביל מה לחיות? על לחלום על מה שלא נקבל? ולצפות באחרים מקבלים הכול החיים שלהם מושלמים....
לא ביקשתי הרבה בחיים שלי ,רק ביקשתי להיות שמחה וזה קילקל הכול לא הצליח

חרא

באסה כי נכשלתי בכימיה, ערבית וביולוגיה
טוב אבל בכימיה כל הכיתה נכשלה זה לא נחשב

תמיד יכול להיות יותר טוב אבל בסדר גמור, היה לי מבחן היום וקיבלתי 100.
מצד שני אני מרוסקת- לא אפרט כאן אבל די הרוס לי.

מטומטם...

וואלה לא הייתי צריך לקרוא את התשובות פה, סתם מוריד מהמצב רוח

לחוצה.. עוברת לבית ספר חדש כיתה חדשה לא יודעת איך יקבלו אותי אני לא הטיפוס שמשתלב מהר ומתחבר עם כולם

מתוסכלת
משעמום..

וואלה? מדהים מכל בחינה אפשריץ

אין לי שם לכינוי
אין דבר כזה חיים מושלמים
אלו שנראה שהחיים שלהם מושלמים זה לא באמת.

את האמת שאני מאד אוהבת את עצמי ומרגישה טוב ברוך השם
תודה על השאלה מעריכה את זה..

יש ימים טובים יותר ויש כאלו פחות, כרגע קרה משהו היום אישי ברמות וזה השפיע עליי אז לא משהו:(

אני מרגיש רע, זה דיי הקטע של דיכאון

עייפה.
אני כל הזמן עייפה.

לאדעת

אוף נוראי

רע מאוד

יצאתי פחדן

טוב לי לחוות דברים חיצוניים שאין לי שליטה עליהם פתאום.
שיהיה חורף נעים.

רע.

נחמד לי;)
היה לי יום כיף;) ביליתי לי עם המשפחה..
התגאתי בעצמי שלא הייתי הרבה במסכים והספקתי לעשות המון דברים..
ואמנם היה משבר קטן של איזה משהו שקרה..
אבל הכל בסדר עכשיו וסידרתי את זה..
היה לי יום טוב;)
וכרגע נחמד לי ואני פה אחרי ארוחת ערב עם המשפחה המצומצמת ..
אחלה יום..

שנאה עצמית כל כך, ייאוש , חוסר אנרגיה

אני לחוצה ממש כי פיתחתי שיחה עם מישהיא על צבא והבנתי שאני לא רוצה ללכת לשם. ואני בלחץ שאצטרך לשרת ואני לא רוצה . אני לא רוצה להיות בצהל בגלל המצפון שלי
כן זה מוזר ממש אבל לחוצה ועצובה ממש

לא משהו כי אין לי ביטחון עצמי..

חרא לא משהו בכלל

האמת, בזמן האחרון בכלל לא משהו. מרגישה חרא עם חברות שלי במיוחד עם מישהי אחת שמתנהגת אלי מגעיל לאחרונה. בנוסף, אני מאוהבת במישהו שאני כמעט ולא רואה ומדברת איתו. הדבר הטוב שיש לי הוא החבר הכי טוב שלי. יש לי גם מלא מלא מבחנים ומחר אפילו מתכונת ואני בלחץ. אין לי בטחון עצמי גבוהה ואני לא אוהבת את הגוף שלי. זהו, היה טוב לפרוק :)

רע

חרא.

לא וואו, אבל היו לי ימים גרועים יותר, ככה שההנאה המעטה שיש לי אני מעריכה מאוד:)

ספציפית כרגע חרא מאוד, וכישלון. אני פרפקציוניסטית בטירוף ולא עברתי טסט ראשון על טעות פצפונת, וזה אוכל אותי מבפנים. אני גם ממש חייבת לעבור טסט שני עכשיו כי אין לי זמן כבר.

מדוכאת ואבודה