שאני ניפרדת ממישהו אני פחות עצובה ופגועה.אבל שמישהו נפרד ממני. הגוף שלי נכנס "לדיכאון" -אני לא רעבה בכלל -אני לא צמאה

כי כשאת נפרדת זו החלטה שלך ואת יודעת שזה יבוא ושלא היה לך כניראה טוב.
כשמשהו נםרד ממך זה אחרת.
זה נורמאלי אבל פרידה זו פרידה היא קשה אבל צריך להתגבר עליה.

זה הגיוני. כשאת מחליטה להיפרש ממישהו את מבינה שלא טוב לך במצב הקיים ואת מחליטה לעשות שינוי.
כשמישהו נפרד ממך זה אומר שלו לא טוב במצב הקיים איתך והוא עושה את השינוי, ואת נכנסת לדיכאון כי את מבינה שזה קשור אלייך, ומשהו שאת עשית או עצם היותך את גרם לו למצב לא טוב.
אבל צריך להבין שזה בסדר, לכל אחד מגיע למצוא מישהו שעושה לו טוב וזה הדדי

כי כשאת נפרדת,את הפוגעת

תחשבי על זה שכמו שאת מרגישה ככה שנפרדים ממך, ככה מרגיש מי שאת נפרדת ממנו...

כשאת בצד הפוגע,למה שיהיה לך אכפת?

הגיוני כי כשאת עוזבת מישהו זה ברוב המקרים שאת לא צריכה אותו ולא רוצה אותו אז את לא תרגישי כלכך רע מקסימום להתרגל לחיות בלי הבנאדם , אבל כמישהו עוזב אותך כנראה שאהבת אותו ותלית בו חלק גדול מהאושר שלך ואז את מרגישה שעזבו אותך וקשה לך להיות שמחה בלי הבנאדם