הגיוני שזה יפריע לי?

אני וחבר שלי מדברים גג חמש דקות ביום וגם זה בהודעות ומעבר לזה אנחנו לא מדברים יותר כי באיזשהו שלב או שהוא תוקע את השיחה עם "חח" או שעונה יבש או שהוא מסנן עד לפעם הבאה שאנחנו מדברים שזה יום אחרי וזה גם במקרה הטוב.
בקיצור לא יוצא לנו ממש לדבר וזה כבר תקופה ככה, הקטע שבמציאות כשאנחנו נפגשים אנחנו מתנהגים רגיל כאילו לא קרה כלום ואז אני נהפכת לממש מבולבלת כי מצד אחד אנחנו מתנהגים רגיל במציאות ומצד שני אנחנו בקושי מדברים או נפגשים וכבר הקטע שהתרגלתי למצב הזה, בהתחלה זה ממש הפריע לי והציק לי ועכשיו זה כבר נהייה רגיל ואני כן חושבת להיפרד כי אני מרגישה שכבר לא אכפת לו אבל במציאות זה ניראה אחרת, אולי אני אנסה לעשות שיחה רצינית? אני תמיד מדברת איתו על זה אבל לא עושה משהו דרמטי ואולי בגלל זה כלום לא משתפר?, יכול להיות שאני צריכה להראות יותר דרמטיות?,
אגב הגיוני בכלל שזה יפריע לי? כי תכלס אנחנו צריכים לשמור על איזשהו קשר בסיסי, אני לא מצפה או רוצה שידבר איתי כול היום כי מן הסתם יש לו חיים אבל לא יודעת שיראה בי קצת עיניין בסיסי.