לאנשים שלא אוהבים את עצמם

כי אנשים גרמו לי להרגיש לא בנוח עם עצמי

כי אני שופטת את עצמי בחומרה רבה יותר משאני שופטת אנשים אחרים.
אם אראה אישה מלאה ברחוב לא אחשוב עליה משהו רע או אפילו אחשוב עליה שהיא יפה אבל אם אלבש חולצה צמודה והבטן שלי קצת תבלוט אני לא אצא כך מהבית,למרות שאני יודעת שאני רזה.
הגורם העיקרי היה החינוך שקיבלתי,שאנשים רזים טובים יותר משמנים,שאף אחד לא יאהב אותך אם תהיי מלאה,שאסור לך לאכול יותר מדי.

שואל השאלה:
גם אני מלאה. אני מבינה על מה את מדברת. אבל כל שלושת אלו שענו (תודה, דרך אגב. זה דורש אומץ.) האהבה שלכם כלפי עצמכם תלויה באנשים אחרים? למה אתם נותנים להם להוריד לכם? זה מה שאנשים עושים, יש אנשים שמרגישים טוב יותר אם הם משפילים ומורידים לאנשים אחרים. אתם חושבים שאתם יכולים להעמיד אותם במקום ולהראות להם מה זה? פעם אחת?

או הורדה של הביטחון העצמי מצד אנשים בתקופה ארוכה או הרגשה של אי עמידה בציפיות

יותר טוב עכשיו למרות שאני עדיין ביקורתית כלפיי עצמי
אבל אנשים גרמו להרגיש לא רצויה בכל מיני מקומות במשפחה,בבית ספר,בעבודה
אפילו שעושים טובה שמדברים איתי מאז שהייתי קטנה אבל לאט לאט הבנתי שאנשים אוהבים לעשות את זה כי זה גורם להם להרגיש שהם משהו בחיים שהם גדולים ממך אבל לא הפך הם קטנים בגלל זה הם עושים את זה.

שואל השאלה:
איך זה שאנשים שאוכלים יותר מאנשים אחרים נחשבים לפחות טובים? איזה חלק בעובדה הנייטרלית הזו הופך לחולשה? תקשיבו, חברס, חיים רק פעם אחת. יש רק אחד כמוכם. לא משנה מה זה שהופך אתכם לשונה, זה חלק מכם. זה מי שאתם. זה אחד מהמאפיינים שמייצגים אתכם. אם הוא לא מוצא חן בעיניכם, תשנו אותו. אבל אתם לא יכולים לשנוא אותו. זה בזבוז. תהיו גאים במי שאתם. אני מלאה. מסתבר שזה הופך אותי לרכה יותר וטובת לב בעיניי אחרים, אוטומטית. זה חלק ממני. זה הופך אותי לשונה מאחרים. זו אני. הרגשתי חרא לפני שהבנתי את הדבר הפשוט הזה. עכשיו פשוט תבינו כמה אתם אדירים ולכו תראו לכל החארות שאף אחד לא יכול לצחוק עליכם. פשוט אין להם על מה

כי הרבה אנשים שופטים אותי ומראים לי את הדברים הלא טובים אצלי ואז יוצא שאני שופטת את עצמי.. וחוץ מזה הביטחון העצמי שלי ממש נמוך

יכול להיות שזה סתם שיטחי או משהו אבל זה חלק מהדברים שמוריד לי אישית את הביטחון העצמי
כשאומרים לי שאני יפה ואז אני מתסכלת במראה ואני לא מבינה למה ואז אני חושבת שצוחקים עליי.
כשאני וחברות יוצאים ולא מתחילים איתי או בחור שרציתי הלך לחברה שלי או משהו.
ביטחון עצמי נמוך.

כי אני נכה פיזית ונפשית :(

כמו שאת לא אוהבת אנשים מסויימים אותו דבר הם רק טיפה שונה

אני תמיד משווה את עצמי לאחרים וזה ממש בעייתי אצלי

בגלל אנשים שגרמו לי לשנוא את עצמי:((

כי אני לא שלמה עם עצמי
אני יכולה יותר ורוצה יותר

אני יכולה להגיד על עצמי שלא אהבתי את עצמי פעם כי אחרים דחפו לי לראש שאני לא טובה מספיק ואז באיזשהו שלב התחלתי להאמין להם...
היום אני כן אוהבת את עצמי אבל זה היה מתי שאני הבנתי מה אני שווה ולא נתתי להם להשפיע עלי יותר ותאמת שזה עשה את החיים שלי הרבה יותר טובים.

כל מקום שאני הולכת שונאים אותי כל מי שמכיר אותי שונא אותי ועוזב אותי אני מקבלת ביקורת על ההתנהגות שלי ועל המראה שלי על ימין ועל שמאל אז איך אפשר לאהוב את עצמך ככה

כי כל הזמן פוגעים בי מחדש וכל הזמן מןרידים לי את הביטחון להמשיך

כי ככה, הדבר היחד שאני אוהב בעצמי זה את הנמשים.

כי אנשים גורמים לזה
כל הסביבה שלנו, גורמת לכך שאנחנו לא נאהב את עצמו ..

כך יצא

אני לא בטוחה מה התשובה הוודאית לזה האמת.
הרבה מזה זה דברים שאני הייתי רטצה לשנות בעצמי, תכונות שלי והתנהגות (כמובן לא כולן).
אני חושבת שחלק מזה זה דברים שהסביבה גרמה לי להרגיש כשרואים חיים של אנשים אחרים וזה גרם לי להאמין שדברים בי הם הסיבה לדברים שקורים לי.
לגבי דימוי עצמי אני לא מרגישה בנוח בגוף שלי ואני חושבת שחלק מזה הוא האידיאל יופי, כי נשים יפות מצטיירות בצורה מסויימת מאוד, רזות וחלקות וכאלו דברים וזה גורם לי להרגיש רע עם עצמי

כי התכערתי כי הלסת שלי התעקמה חח אבל אני עובד על לסדר את זה

אוהבת אבל יש חיסרון פה ושם

כי אנשים רעים גרמו לי לשנוא את עצמי

אף פעם לא הייתי שלמה לגמרי עם עצמי אבל זה לא היה כמו עכשיו ואז בכיתה ה עברתי בית ספר,לא קיבלו אותי בכלל עשו עליי חרם,השפילו,צחקו,הרביצו הייתי בוכה כל יום בלי יוצא מין הכלל ובאיזשהו שלב התחילו להשפיל אותי ולצחוק עלי בגלל המשקל שלי הייתה לי חברה אחת שהיא הייתי "השמנה של השכבה" אז תמיד היה את המשפט הזה "הינה עוד הפעם השמנות האלה (ואז עוד משהו לדוגמא אוכלות)" והם פשוט גרמו לשנוא את עצמי וכל זה היה בגלל שאני שמנה והיום כשכל הילדים האלה נהנים,צוחקים,מבלים אני יושבת וכבר יורדת על עצמי לבד, שונאת את עצמי

ככה

ככה

זה לא שאני לא אוהבת את עצמי
זה שאני לא אוהבת חלקים מסוימים בין אם זה באישיות שלי או במראה שלי
אני פשוט לומדת להשלים עם זה
או לשנות מה שלא נראה לי וניתן לשינוי

תאהבו את עצמכם חברס

בגלל אמא שלי

כי אני שמנה ומגעילה ומכוערת

כי אני לא חושבת שאני מושלמת וכן יש דברים שהייתי רוצה שהיו אחרת אבל אף אחד לא מושלם

כי אני שמנמנה ויש לי פרצוף מוזר
אני כישלון בלימודים
אני עצלנית ומובסת בקלות

אני מכוער
ירדו עליי עד גיל 12 בבתי ספר
כמעט התאבדתי
בסוף לא

הרבה אנשים גרמו לזה,
וגם כי אף אחד בחיים לא אמר לי שאני יפה איך שאני

כי יש לי סטיפס

כי אני מכוערת