יכול להיות דתי אתאיסט?

לא ממש, אלא אם כן הוא מקיים את הדת בלי להאמין באלוהים

לא

כן. את יכולה לא להאמין אבל עדיין לקיים מצוות, לשמור שבת וכו'.

יכול להיות גם ההפך. יכול להיות מישהו שמאמין אבל לא חילוני ולא מקיים מצוות.

כן.
פשוט לא מקיים את מצוות התורה כהקשר לאמונה ודת, אלא סתם כי הוא רוצה.

לא, אדם שלא מאמין באלוקים לא יכול להקרא דתי, גם אם הוא יקיים את המצוות.

יכול להיות שהוא נמצא ב'ארון' כי הוא חושש שהמשפחה שלו לא תקבל אותו או שבשבילו המצוות והחוקים זה חלק מהזהות שלו או פשוט משהו שהוא אוהב. דתי זה אורח חיים, אז זה טכנית אפשרי אבל אני לא חושב שנפוץ.

יכול להיות מישהו כזה שעושה מצוות כאלה או אחרות (גם אם נגיד שהוא מקיים את רוב המצוות) ,אבל זאת לא המטרה של הדת. להפך, תכלית של כל המצוות - שנאמין באלוקינו (רמב"ן על שמות יג, טז). ומצוה הראשונה לספר המצוות לרמס"ם - זה אמונה בלאוקים, אז אם אין את היסוד - אין ערך לשאר הדברים. הסיבה לקיום של כל המצוות אמורה להיות ציווי אלוקי.


"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" למה נאמר? לפי שנאמר "אנכי ה' אלהיך".

משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה. אמרו לו עבדיו: גזור עליהם גזרות! אמר להם: כשיקבלו את מלכותי - אגזור עליהם; שאם מלכותי לא יקבלו - גזרותי לא יקבלו!

כך אמר המקום לישראל: "אנכי ה' אלהיך... לא יהיה לך": אני הוא שקבלתם מלכותי במצרים? אמרו לו: כן. - וכשם שקבלתם מלכותי - קבלו גזרותי: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" (מכילתא של שמות כ, ב).

ומשנה מפורשת היא בתחילת פרק שנה במסכת ברכות: "אמר ר' יהושע בן קרחה: "למה קדמה פרשת "שמע" ל"היה אם שמוע"? - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצוות" (משנה, ברכות, פרק ב, משנה א ובגמרא ברכות יג ע"א).