היום הייתי במדא בקורס (המשך)

יאא אני גם בקורס עכשיו
לפי מקרים ששמעתי מהמדריכים. כן יש מצבים שההחייאה לא עובדת ומאלצים לקבוע את מותו של מטופל..
אגב. הולך להיות לך מעניין בהמשך :)

כן לפני כמה ימים ,אשמח לפרט בפרטי❤

את צריכה לחשוב בסופו של דבר שאת צריכה לשים את הרגש בצד כי אחרת אם כולנו ניהיה רגישים במצבים כאלו העולם שלנו יתפרק.

החייאות מקבלים בדרך כלל לאט"ן.
אם את מתחילה להתנדב, רק לאחר שנה בערך אחרי התחלת ההתנדבות, יש השתלמות אט"ן גם למתנדבים החדשים של אותה שנה.
אם יקרה אי פעם שלא תצליחי החייאה - אל תחשבי שזה באשמתך, לבצע החייאה זה ממש קשה והסיכויי הצלחה של החייאה הם נמוכים מאוד.
מקווה שלא תגיעי למצב כזה שאת צריכה לבצע החייאה, אני לא ביצעתי עדיין.

אספר כאן בקצרה בכל זאת.
הגענו למקרה של אדם מבוגר שכבר קצת פחות מחצי שעה לא נשם ולא היה לו דופק שחיברנו את המוניטור ראינו שהוא באסיסטולה( דום לב).
בהתחלה לר חשבתי שאני יהיה חלק מההחייאה
אבל עשיתי את העיסויים ואת ההנשמות.
ואחרי שקבענו מוות הייתי מאוד בלחץ אבל חשוב שתזכרי שכשאת מגיעה לאדם בהחייאה ולא מצליחה להחיות אותו זאת לא אשמתך.
הרבה מההחייאות הם לא מוצלחות ואין שם אשמים.
חשוב לשים את הרגש בצד ולזכור שעשיתם הכל כדי להציל.

כן,קרה לי במשמרת הראשונה שלי לפני בערך שנתיים
אם תרצי לדבר על זה ארחיב בפרטי

יש אחוז די גבוה של החייאות לא מוצלחות... בתור חובש היו לי בערך 70% הצלחה, ובהתחשב בתנאים שהיו זה נחשב מעולה (הייתי מדריך טיולים ומקבל קריאות במקומות מאוד בעייתיים... אנשים שנפלו מצוקים וכאלה...) אחרי הכישלון הרביעי זה כבר לא היה כזאת טראומה אבל מן הסתם עדיין קשה... לעולם לא להתרכז בפנים או בעיניים של הבן אדם. את לא תשכחי אותן לעולם. מניסיון.

שואל השאלה:
^תודה אני אזכור את זה

היו לי שתי החייאות לא מוצלחות, לא לקחתי את זה כל כל קשה..
אם את רוצה אני יכולה לספר לך מה היה בפרטי..

האמ כן הייתה לי החייאה לי מוצלחת.. אם באלך פירוט אפשר בפרטי