מה דעתכם על הטקסט שכתבתי היום בשיעור?

בלב המדבר הלוהט עמדה לה תקווה, ולא סתם היה זה שמה. תקווה כאילו התאימה לה, התקווה הייתה נוצצת בעיניה, היא ללא ספק חיה למענה!
אך מהי בעצם תקווה? מה פירושה?
כשהיא הלכה אי שם במדבר זה בוודאי לא היה קל.
כולם כבר מתו, אך תקווה נשארה. היא טענה שזה תמיד עניין של גישה, אך אני לא האמנתי לה. אני חשבתי שהיא מרמה במשחק ההשרדות, אני חשבתי שזו אשליה, אך תקווה הצליחה לנפץ לי הכל. בסוף אין דבר כזה סתירה, בסוף זו פשוט אי האמונה של האדם הפסימי אל מול מדבר ההזדמנויות הלוהט. רק התקווה מנצחת במשחק הדמים, זו מהותה ומעטים בלבד מחזיקים בה.
אז חבר, בוא גם אתה תחזיק בתקווה, כך לא תקרוס לעולם במסע!