אשמח לשמוע את דעתכם בנוגע למשהו שכתבתי אתמול על מה שאני מרגישה בתקופה האחרונה..

הלוואי ויכולתי.
הלוואי ויכולתי לעזוב הכל, לקום וללכת.
הלוואי ויכולתי להשתחרר, לתת לעצמי לגדול לאט ובשקט.
הלוואי ויכולתי להשיב את אמונתי, גם אם זה רק למפתן הדלת הבודד שלא ראה תקווה מזה שנים, המחכה בדממה שתיכנס בו אמונה חדשה להמשך הדרך.
הלוואי והלב שלי לא היה מתקשה מרוב שהוא אוהב והתאכזב, שהוא לא היה רודף אחר בני אדם שהיו מוכרים אותו גם בעבור נזיד עדשים.
הלוואי ורק יכולתי, להיות בן אדם רגיל.