מה אתם חושבים על אנשים שכל הזמן שמחים?

שהם יודעים איך לחיות:)/ משוגעים / אוגרים הכל בפנים ויום אחד זה יתפוצץ...
אחד מהשלושה

שהם אנשים אופטימיים, שלא נותנים לכל דבר להעציב אותם והייתי רוצה להסתובב עם אדם כזה בשביל שישפיע עלי גם (;

מקנאת בהם (:

אוכלת אותי הקנאה בא לי חיים כאלה...

כל עוד שזוהי שמחה מאופסת ולא מופרזת, אני מעריך אותם ויודע גם למה, כי הם אנשים חכמים שמסתכלים על חצי הכוס המלאה, כי בחיים צריך להיות חכם ולא צודק, חכם ראשי תיבות חצי כוס מלאה

אם הם באמת כל הזמן אבל כל הזמן שמחים.. ואני מכירה אחד כזה.. זה פשוט נראה לי כאילו זה להתחמק מלהרגיש דברים לא טובים, כאילו מין תמימות כזאת לעולם הרע.. אם את מבינה למה אני מתכוונת... מין סוג של ילדותיות כזאת.. וזה לא רע להיות שמח! פשוט לפעמים צריך לשים לב לדברים אחרים

לפעמים זאת הצגה
אבל תאמת הייתי רוצה להיות שמחה כל הזמן..