מה דעתכם על מה שרשמתי?

פעם יכולתי להגיד שאני אדם מאושר, אך עם הזמן עברתי דברים בחיים שפשוט באו וגרמו לי להתבגר מהר יותר מהמצופה.
הייתי ילדה מבולבלת בעולם גדול.
היה בי הרצון לרצות את כולם.
חשבתי שאולי עם קצת ביטחון עצמי אני אוכל להסתכל במראה ולראות את עצמי כגיבורה ולהגיד שאני שווה משהו.
אני ספגתי והתמודדתי עם מצבים לא פשוטים, רבים לא ידעו עליי כמעט כלום ולמרות זאת הטיחו בי האשמות.
מצאתי את עצמי נלחמת ומנסה לא לסיים הכל עם פתרונות קלים.
כל כך הרבה חרא עבר לי בראש, חרא שהפך אותי למה שאני היום.