בנים שאלה : או*נתם על מישהי שאתם אוהבים?

אני מניחה שיענו לך בכן.

כן.

שואל השאלה:
ואם כן תסבירו איך? כיאלו מה הסתכלתם על תמונה שלה?

בכוח הדמיון והזיכרון.

אורות מאופל אבל אסור לאונן אתה דתי
רציני אומר לא מסתלבט

שואל השאלה:
^ קטילה

כשאוציא לאור את ספרי אור לצנועים יתבאר שם העניין באורך, ואין כאן המקום להרחיב.

נסתפק להפניה לתוספות על נידה יג וסנהדרין נט.

אבל אחי כתוב במפורש שאסור להוציא זרע לבטלה.. על מה אתה מדבר?

שואל השאלה:
^מה אתה מסתלבט?

מי שפטור מפרייה ורבייה מותר בהשחתת זרע. אני לא נשוי ולא מבטל פרייה ורבייה אז בטל הטעם (עייני תוספות ביצה ו).
ועוד יש להרחיב הדבר,
זה איסור דרבנן. לכן, העובר עליו לספק את תאוותיו ולא כדי לפקפק בסמכות חכמים אין בידו עוון (כדברי הגר"י ראזין).

חחח איזה מזויף אתה.. אתה פשוט מתכחש לדברים שכתובים בתורה שלך.
אל תהיה דתי וזהו למה הצביעות הזאת

זה לא כתוב בתורה...
אלא במשנה (נידה ב, א) וגם שם לא מפורשות.
ואני לא מתכחש אני מודע לאיסור ולדינים השייכים לו.

זה כתוב בתורה שאסור להשחית זרע לבטלה
פרשת וישב שבני יהודה השחיתו לבטלה ומתו

הם ביטלו פרייה ורבייה על ידי מש גל נסוג (דש מבפנים וזורה מבחוץ) במכוון כדי לא להוליד.
וגם שם לא רשום איסור (עונש שמענו, אזהרה לא שמענו).
מה שלא דומה לנדון דידן וד"ל.

ועוד יש לעיין בתקנת השבין סימן טו.

יש איסור גם של לא תתורו.
אתה עובר על כלכך הרבה איסורים חחח

לא תתורו הוא לא על ראיה אסורה
כפי שמנו רמב"ם סמ"ג וסמ"ק.
אולי את מתכוונת ל"ונשמרת מכל דבר רע" (איסור הרהורים רעים).
וגם זה לא שייך כאן
הטעם הוא השחתת זרע (כפי שמובן ב בבלי ע"ז כב ומכות כ וכתובות מא) וכפי שכתב היראים סוף סימן מה.

לא.. אסור לדמיין בחורות פאקינג ערומות במוח שלך..
זה ממש מזויף באמת אחי מה ניראלך? אל תהייה דתי וזהו ותאונן אבל למה להיות צבוע?

טענת שזה איסור שכתוב בתורה, אז הסברתי שלא.
הבאתי את נימוקיי. ברור לי שחכמים לא חילקו בזה בין נשוי לרווק, ולא הכחשתי את מציאות האיסור.
אבל עיניי הרואות שאין בדבר חומרה כזו גדולה, והדבר נעשה כדי לספק את יצריי. אני לא מבין איפה הצביעות.

שואל השאלה:
ואיי ואיי

תהיה בריא אורות מאופל

אינו תחת ידי כעת.
אבל אזכיר שהרמב"ם לא מנה וכן נראה ממה שכתב בפכ"א מהלכות איסורי ביאה. הסמ"ק כן מנה.
והחילוק מוכר בין דין תורה ללא תעשה.
אבל הביאו ראיות לכך שאינו דאורייתא כמו יבמות עו.
וכן בשו"ת פני יהושע ח"ב סי' מד (הובא בתקנת השבין לעיל).