אני מרגישה חסרת אונים, שלחו אותי לפסיכולוגית

שואל השאלה:
אני לא אוהבת להיות שם, אני מספרת לה דברים שכואב לי לדבר עליהם ואני לא רוצה שאף אחד ידע בחיים

התפקיד שלה זה לעזור לך

הגול טוב, גם היא בסופו של דבר זה קשה לדבר על זה אותי זה ייפתר

להדחיק גם לא בריא
למה שלא תנסי להסתכל על זה אחרת, הפסיכולוגית סך הכל לא שופטת אותך לרעה (אני מקווה)

אם הגעת לטיפול, כנראה שיש סיבה לזה, לא?

תפיקי מזה את המיטב ותנצלי את זה שיש לך מישהו שאת יכולה לחלוק איתו דברים שאת לא בהכרח רוצה לחלוק עם אנשים קרובים

חוץ מזה, ההבדל הוא שמדובר באשת מקצוע שיש לה כלים לעזור לך (אני מקווה), ולא רק להקשיב