החיים שלי בזבל! (המשך למטה

אני לא יןדעת מה לעשות כבר. כאילו יש לי חברים, אבל אני לא מרגישה שהם באמת חברים שלי. כאילו אח עכשיו באמת יקרה לי משהו אין ככ מי שיבוא וידאג לי ובאמת ישים לב שעובר עליי משהו. היו לי שתי חברות הכי טובות, הראשונה הייתה ממש ממש טובה והתרחקו פשוט ואנחנו כבר לא ככ מסתובבות עם אותם אנשים כי היא כזה עברה לחבורה של השותים והמעשנים והיא התדרדרה מאוד וכאילו כשיוצא שאני רק איתה לבד היא נחמדה אליי ואז כשיש שם עוד אנשים אנחנו לא מדברות. והחברה השנייה כעבה עליי על משהו ואז רציתי לדבר איתה והיא אמרה שאין לה זמן ואין על מה לדבר ושסתם לא היה לה כוח בזמן האחרון אליי א ז אמרתי לה שאני מצטערת אם עצבנית אותה וכאלה. ואז אחריי זה ציפיתי שנמשיך הלאה כי כאילו לא קרה איזה משהו גדול ולא באמת מה ריב אז אין סיבה שלא נמשיך ונהיה בסדר אחת עם השניה אבל היא הייתה כזה מוזרה ליידי אז אמרתי טוב בטח יקח לזה קצת זמן לחזור להיות כמו קודם אבל עבר כבר איזה חודש וכלום לא השתנה והכל כזה דפוק ואני מנסה לומר לעצמי שזה סתם תקופה קשה ושזה יעבור אבל זה לא עובר ואני לא יודעת מה לעשות כבר.