עוד מישהו חושב שזה פשוט לא הוגן שאת כולם שופטים באותה צורה? וכולם צריכים ללכת באותו מסלול קבוע כדי להיות בסדר?

נגיד שמצפים מכולם לשבת בכיתה וללמוד.
אתם יודעים איזה מתסכל זה, כשילד לא מסוגל לשבת בכיתה בשקט, ונכשל בלימודים וכולם נוזפים בו על זה-ומצד שני הוא מוכשר מבחינה חברתית, והוא מצייר נפלא, אבל בגלל שזה לא חשוב כמו לימודים אף אחד לא מעריך אותו על זה וכל הבטחון העצמי שלו יורד? אנשים הם שונים זה מזה, למה כולם צריכים להיכנס לאותה תבנית? למה אם בן אדם לא רוצה לשבת שמונה שעות וללמוד זה אומר שיש בו משהו לא בסדר?