מישהו שגדל בלי אבא שההורים שלו התגרשו בגיל קטן או משהו כזה תספרו על תחושתכם אם זה היה לכם כל כך חשוב

הייתי בסדר.
אמרו לי שהם מתגרשים ואמרתי פשוט אוקיי.
עד עכשיו לא מזיז לי.

הייתי מעדיפה שיהיו לי שני הורים אבל אמא שלי לא אמא טובה בכלל אז הספקתי גם בזה

אני ככה, ההורים שלי נפרדו כשהייתי בת 5 בערך ומאז לא ראיתי את אבא שלי, כיום אני בת 17
לא מרגישה חוסר האמת.. התרגלתי

שואל השאלה:
איך התייחסו ילדים בבית ספר/גן מה הייתם מרגישים כשהייתם רואים ילדים עם אבא וכו..

פעם אחת רבתי עם חברה טובה שלי בכיתה ד נראה לי ואז היא באה לי ביציאה מול כולם לכי לכי לפחות לי יש אבא אני זוכרת שבכיתי ורציתי למות חח אבל עבר

טוב אז אין לי אין אבא אבל לא מסיבות של גירושים פשוט אמא שלי חד הורית ולא התחתנה
כן רציתי שהייתי קטנה יותר אבא לפעמים אבל אך פעם לא באמת הרגשתי חוסר בזה כי לא ידעתי באמת איך זה מרגיש אבא
אני גם בת יחידה אז אני רגילה לרק אני ואמא שלי
עכשיו לעומת פעם שהייתי קטנה בכלל לא באלי
כיאלו זה לא משהו שאני מרגישה שאני צריכה
לא שאני הייתי מתנגדת אבל אני לא מרגישה חיסרון אני פשוט רגילה לזה
חברים שלי הגיבו סבבה כיאלו חלק ממש התעניינו ושאלו חלק פחות
חלק ישר חושבים שקרה לאבא שלי משהו שאני אומרת אין לי אבא ואז אני מרגיעה אותם ואומרת שאמא שלי לא התחתנה
לפעמים כבר לא היה לי כוח כל הזמן להסביר למה אבל אני תמיד מסבירה כששואלים אותי
וזהו

שואל השאלה:
אלופה את ואמא שלך מלא אושר תודה על התשובה ❤