זה בסדר שיש לי חבר ואני חרדית?

לא

כן זה בסדר

לא. ההלכה אומר להתחרק מן המין השני. אסור לך שום קשר עם גבר, חוץ מאבא שלך, אחיך או בעלך.
"צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין" (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כא, סעיף א).

בסדר? לפי מה? מה קנה המידה המוסרי?
אני יכול לומר שזה לא תואם את האמונות שלך לכאורה. וגם ישפיע לרעה בעתיד אם את רוצה להמשיך לחיות במגזר הזה.

אין ביהדות כזה דבר חבר ומיזמוזים ויחסים לפני נישואין. את אמורה להיות בזוגיות עם גבר במטרה להקים בית שאז תקיימו יחסי זוגיות במקום שתעברי בין גבר לגבר ורק תלכי על פי היצרים. אני גם מניח שהוא כנראה בכלל לא חרדי אלא חילוני או משהו אחר? אני מציע שאל תכנסי ל"חברות". חפשי מישהו למטרה זוגיות רצינית והקמת בית.

את האמת שדווקא לא, את גם ממש צעירה.