יש לי אמא מגעילה. היא ילדותית, אנוכית, מעצבנת, ערמומית, נוטרת טינה ואני פשוט כבר לא יכולה לחיות איתה! אם היא מתעצבנת- אסור בכלל לדבר איתה שהיא לא תעיף אותך מהבית. היא כל הזמן מתייחסת אלי נוראי ומקללת אותי ואת האחיות שלי ואי אפשר לדבר איתה! מה לעשות?!?

ניראלי שכדי שהיא תלך לפסיכלוגית אולי קורה לה משהו רע והיא לא יכולה לדבר על זה עם אפחד

פשוט על תתייחסי אליה תשימי ז**

פשוט תשימי עליה ז**

תנסי לדבר אתה לומר לה כל מה שעל לבך
ואני חייבת לומר לא משנה מה היא אומרת וגם אם היא פוגעת
אתת חייבת לכבד אותה זו אמא שלך

דברי עם מישהו מבוגר, לא נראה לי שהיא עושה את זה בכוונה.
בכל זאת, את הבת שלה, אף אמא לא רוצה שהילדים שלה ייפגעו!

שואל השאלה:
אבל אני כבר לא מרגישה שזאת אמא שלי! אני מרגישה שזו זרה שמנסה לגרום לכל הבית לעשות מה שהיא רוצה! היא מניפולטיבית!
אני סובלת מהבורות, אני לא מסוגלת לדבר לידה ואני רק מנסה למצוא דרכים להתחמק ממנה
פעם אחת דיברתי עם אבא שלי על הכול והוא אמר שאין מה לעשות וככה היא והוא לא רוצה להתגרש רק בגללי והאחים שלי. ואני יודעת שהוא התחתן איתה רק כי היא הייתה יפה וזהו.
אני יודעת שהוא צודק ואם הם יתגרשו היא תהפוך להיות עוד יותר מרירה (כאילו שזה אפשרי!) ותהפוך לי את החיים לגיהנום. מדי פעם יש להם ריב גדול והיא לוקחת מזוודה ויוצאת, כאילו אין לה אחריות בעולם! ואז היא חוזרת וכלום לא קרה.
נמאס לי מה זה שהיא מקללת אותי ומתנהגת אלי בזלזול ואני מרגישה כמו כלום לידה. היא כל הזמן אומרת לי שאני שמנה ומכוערת והיא הרביצה לאחותי וקראה לה שרלילה כי היא לא ענתה לה לטלפון.
אני לא יכולה לחיות ככה! ממש רע לי! אני כל יום בוכה בגללה! אני יודעת שהיא צריכה ללכת לפסיכולוג (וגם אני בגללה) וגם פעם היא הרביצה לאחותי והיא קראה למשטרה ואז הכריחו אותם ללכת למישהו כזה לפגישות אבל הם הפסיקו. ואני לא יכולה להגיד לה אמא תלכי לפסיכולוג היא סתם תצעק עלי

גם אני חייה עם כזאת, שימי *** ענקיי!
יש מקרים כאלו שנולדנו לאנשים שאסור היה להביא להם רישיון להביא ילד לעולם, אין מה לעשות נדפקנו רצח.
אני עשיתי הכל מרדתי כעסתי ברחתי מהבית נשברתי שיתפתי אנשים פסיכולוגים יועצת בית ספר רווחה הכל ניסיתי, אני הבכורה בבית ולכן כל דבר קטן שעברתי גם הורי עברו ותמיד נפלו עלי קשות. מה שאחיותי הקטנות עברו בדיוק כמונו עברו הרבה יותר בקלות, כמו לקבל פלאפון כמו להתחיל לצאת להתעניין בבנים חברים הכל, תמיד סבלתי יותר מהן כי יצא שחינכתי את הורי בשבילן מה שעברתי הם עברו אחרי והורי כבר לא כעסו ככה או התייסחו לזה כמו שאיתי. לכן זה היה עוד יותר קשה, היה מכות בבית קללות היה הכל לפעמים אנשים לא מבינים וחושבים שזה גיל ההתבגרות וסתם מגזימים אבל זה לא, אני מבינה אותך, אז בקיצור מה שאני אומרת לך לעשות זה שאין ברירה כל עוד את חייה איתה את צרכה לנסות לחיות תחת המשטר שלה החוקים שלה וכו', אל תהרסי את הבריאות שלך בגללה כמו שאני עשיתי כמה בכי כמה צעקות כמה קללות עצבים לחצים כמה דיכאון, פשוט תתחילי להפנים את זה מעכשיו ש"אין לך אמא" אמא כמו שאת תיהיי לילדים שלך ולא תחזרי על כל מה שאת עוברת. תנסי להיות אדישה לכל זה אל תתיחסי לקללות ולכל זה אל תתני לה לפגוע בך ולהוריד לך את הבטחון. בעוד כמה שנים תוכלי לעשות כל מה שאת רוצה ולברוח משם, מה שחשוב שאם זה יגיע כמו למצב שלי שכל כך הרבה גורמים היו מעורבים ובניתי עליהם אז שתדעי ששום דבר לא עזר לאף אחד לא באמת אכפת, אל תבני עליהם ועדיף כמה שפחות התערבו. תכירי חברה או מישהו שעובר משהו כמוך ותתמודדו יחד! אם את רוצה לדבר איתי עוד את מוזמנת

תשמעי חמודה יש לצערנו הרבה הורים כאלה, הייתי מציעה לך אולי את וכל כל האחים תרחמו עליה ותכבדו אותה יותר נראה לי שהרע לאט לאט ירד לה. אם תרצי כנסי למסרון אני אשתדל לעזור יותר. בהצלחה רבה רבה אמן.

גם לי יש אמא כזאת, ואני מצטרף לשאלה.
בינתיים אני אתן לך טיפ, תתרחקי ממנה כמה שיותר, תמציאי דברים..
תעשי כל דבר כדי להתרחק ממנה כמה שיותר.
מצער שיש כאלה הורים אבל..
מה אפשר לעשות?
אז פשוט תתרחקי כמה שיותר, עד שתוכלי לגור לבדך, אני מתרחק מאמא שלי ומקבל הרבה פחות צעקות וכעסים כל יום.