3 תשובות
הבגרות בנושא השואה?
אנונימית
מוקדי הלימוד לבחינת הבגרות בהיסטוריה:
פרק ראשון בית שני ממדינת מקדש לעם הספר
ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה- הכרת התופעות והתהליכים המרכזיים במדינה החשמונאית, והדגמה של כל אחד מהם באמצעות אחד השליטים החשמונאים- אין צורך ללמד בנפרד על כל שליט ושליט
1. התייחסות לשליטי המדינה החשמונאית מן הבחינות האלה:
א. התרחבות טריטוריאלית הכרות עם המפה של "יהודה" שכללה את מרבית ארץ ישראל
ב. שינויים דמוגרפיים כולל מדיניות הגיור
ג. שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו הפוליטיות והדתיות.
ד. היחס להלניזם
ה. קושי פוליטי- מדיני - הצורך של השליטים החשמונאים לתמרן בין הכוחות המדיניים האזוריים השונים.
2. דפוסי השלטון הרומאי בא"י , מלך חסות הורדוס, הנציבים
א. השלטון הרומאי העקיף: דמותו של 'מלך החסות' הורדוס
ב. מדוע העדיפו הרומאים לנקוט במדיניות של שלטון עקיף באמצעות שליטים מקומיים?
ג. המאפיינים העיקריים של שלטון הורדוס: נאמנות לרומא ולשליטיה המתחלפים, תמיכה באוכלוסייה ההלניסטית בא"י, חיסול שרידי החשמונאים והאצולה ביהודה, התערבות בסדרי הכהונה והסנהדרין, מפעלי הבנייה המפוארים.
השלטון הרומאי הישיר: תקופת הנציבים הרומאים.
א. תפקיד הנציב וסמכויותיו
ב. מאפייני שלטונם של הנציבים: עוינות ליישוב היהודי והעדפת הלא יהודים בארץ, עול כלכלי כבד, עושק ומעשי שחיתות, פעילות נגד תנועות משיחיות ומורדים.
3. הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים הסיבות למרד הגדול:
א. פגיעה בחיי הדת וברגשות הדתיים של היהודים
ב. מתח בין היהודים לנכרים כיוון שהשלטון הרומי חיזוק את מעמד האוכלוסייה הלא יהודית מצוקה כלכלית
ג. מעשי העושק של הנציבים
ד. תסיסה משיחית והתגברות תופעות משיחיות בין היהודים
ה. התגברות הקנאות הקיצונית ורוח המרד.
ו. הוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים נימוקי המתנגדים, נימוקי התומכים
4. תוצאות המרד וחורבן בית המקדש: תוצאות המרד חורבן ירושלים וחורבן בית המקדש שהיה המרכז הדתי , משפטי, מדיני; הרס דמוגרפי - דלדול אוכלוסין; הרס כלכלי; היעלמות מעמדות חברתיים; אבדן המנהיגות הדתית; שינוי במעמדה של יהודה לאחר החורבן.
5. רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה
המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית כתוצאה מהמשבר. אווירת הייאוש והמשבר עקב התבוסה ותקנות הכיבוש שהנהיגו הרומאים השלכות אובדן המרכז של הציבור היהודי, ההשלכות הדתיות והמוסדיות החשש מפני הכחדת הישוב בא"י והכחדת העם היהודי.
בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש; יצירת גורמים מלכדים חדשים:
א. תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית הכנסת, לימוד התורה והתפילה
ב. כינון החיים הציבוריים ועיצוב מחדש של החיים היהודיים ללא בית המקדש:
ג. כינון הנשיאות ובית הדין הגדול כמוסדות מרכזיים של העם היהודי
ד. קביעת מיקומו של בית הכנסת כמקום פולחן במקום בית המקדש.
ה. קביעת דרכי כפרת עוונות ופולחן כחלופה להקרבת הקורבנות )התפילה, המצוות, התשובה
ו. ומעשי החסד, הניתנים לביצוע על ידי כל אדם
ז. קביעת הלכה אחידה המחייבת את כולם, העדר זרמים ופלגים מנוגדים ביהדות.
ח. התקנות העיקריות שתוקנו ביבנה על ידי ריב"ז ורבן גמליאל ועיצבו מחדש את החיים היהודיים 'זכר למקדש', 'זכר לחורבן'
יש לבחור 2 דוגמאות ולהסביר במה היו שונות מהנהוג בבית המקדש טרם החורבן, ומה תרומתן לעיצוב מחדש של החיים היהודיים.
פרק ראשון בית שני ממדינת מקדש לעם הספר
ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה- הכרת התופעות והתהליכים המרכזיים במדינה החשמונאית, והדגמה של כל אחד מהם באמצעות אחד השליטים החשמונאים- אין צורך ללמד בנפרד על כל שליט ושליט
1. התייחסות לשליטי המדינה החשמונאית מן הבחינות האלה:
א. התרחבות טריטוריאלית הכרות עם המפה של "יהודה" שכללה את מרבית ארץ ישראל
ב. שינויים דמוגרפיים כולל מדיניות הגיור
ג. שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו הפוליטיות והדתיות.
ד. היחס להלניזם
ה. קושי פוליטי- מדיני - הצורך של השליטים החשמונאים לתמרן בין הכוחות המדיניים האזוריים השונים.
2. דפוסי השלטון הרומאי בא"י , מלך חסות הורדוס, הנציבים
א. השלטון הרומאי העקיף: דמותו של 'מלך החסות' הורדוס
ב. מדוע העדיפו הרומאים לנקוט במדיניות של שלטון עקיף באמצעות שליטים מקומיים?
ג. המאפיינים העיקריים של שלטון הורדוס: נאמנות לרומא ולשליטיה המתחלפים, תמיכה באוכלוסייה ההלניסטית בא"י, חיסול שרידי החשמונאים והאצולה ביהודה, התערבות בסדרי הכהונה והסנהדרין, מפעלי הבנייה המפוארים.
השלטון הרומאי הישיר: תקופת הנציבים הרומאים.
א. תפקיד הנציב וסמכויותיו
ב. מאפייני שלטונם של הנציבים: עוינות ליישוב היהודי והעדפת הלא יהודים בארץ, עול כלכלי כבד, עושק ומעשי שחיתות, פעילות נגד תנועות משיחיות ומורדים.
3. הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים הסיבות למרד הגדול:
א. פגיעה בחיי הדת וברגשות הדתיים של היהודים
ב. מתח בין היהודים לנכרים כיוון שהשלטון הרומי חיזוק את מעמד האוכלוסייה הלא יהודית מצוקה כלכלית
ג. מעשי העושק של הנציבים
ד. תסיסה משיחית והתגברות תופעות משיחיות בין היהודים
ה. התגברות הקנאות הקיצונית ורוח המרד.
ו. הוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים נימוקי המתנגדים, נימוקי התומכים
4. תוצאות המרד וחורבן בית המקדש: תוצאות המרד חורבן ירושלים וחורבן בית המקדש שהיה המרכז הדתי , משפטי, מדיני; הרס דמוגרפי - דלדול אוכלוסין; הרס כלכלי; היעלמות מעמדות חברתיים; אבדן המנהיגות הדתית; שינוי במעמדה של יהודה לאחר החורבן.
5. רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה
המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית כתוצאה מהמשבר. אווירת הייאוש והמשבר עקב התבוסה ותקנות הכיבוש שהנהיגו הרומאים השלכות אובדן המרכז של הציבור היהודי, ההשלכות הדתיות והמוסדיות החשש מפני הכחדת הישוב בא"י והכחדת העם היהודי.
בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש; יצירת גורמים מלכדים חדשים:
א. תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית הכנסת, לימוד התורה והתפילה
ב. כינון החיים הציבוריים ועיצוב מחדש של החיים היהודיים ללא בית המקדש:
ג. כינון הנשיאות ובית הדין הגדול כמוסדות מרכזיים של העם היהודי
ד. קביעת מיקומו של בית הכנסת כמקום פולחן במקום בית המקדש.
ה. קביעת דרכי כפרת עוונות ופולחן כחלופה להקרבת הקורבנות )התפילה, המצוות, התשובה
ו. ומעשי החסד, הניתנים לביצוע על ידי כל אדם
ז. קביעת הלכה אחידה המחייבת את כולם, העדר זרמים ופלגים מנוגדים ביהדות.
ח. התקנות העיקריות שתוקנו ביבנה על ידי ריב"ז ורבן גמליאל ועיצבו מחדש את החיים היהודיים 'זכר למקדש', 'זכר לחורבן'
יש לבחור 2 דוגמאות ולהסביר במה היו שונות מהנהוג בבית המקדש טרם החורבן, ומה תרומתן לעיצוב מחדש של החיים היהודיים.
פרק ב' הלאומיות בישראל ובעמים , ראשית הדרך עד 1920
א. הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19
א-2. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
א-3. המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
א-4. תנועה לאומית מדגימה באחת הארצות - גרמניה
התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות ומאפייניה העיקריים
סעיף ב 1 :הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית
- ראשית הטלת הספקות בפתרון האמנציפציה לאור גילויי האנטישמיות במערב ומרכז אירופה.
- החשש מאובדן הזהות היהודית בד בבד עם תהליכי החילון וההשתלבות בחברת הרוב.
- גילויי האיבה כלפי היהודים מצד השלטון והחברה במזרח אירופה.
- השפעת רעיונות הלאומיות והפעילות של התנועות הלאומיות במאה ה-19 באירופה על היהודים. לצד דחיית היהודים מקבוצת ההשתייכות הלאומית
סעיף ב- 2 : פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה
- תחנות בחייו של הרצל. ובעיית היהודים והפתרון המוצע לה בספרו של הרצל "מדינת היהודים".
- הקונגרס הציוני הראשון ותכנית באזל.
- הקמת המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה.
- ניסיונותיו של הרצל לקבל צ'רטר מהסולטן העות'מאני והשגת הסכמת המעצמות (גרמניה, הקיסרות הרוסית ובריטניה) למתן ערבויות לצ'רטר זה.
- פולמוס אוגנדה תוכנה של ההצעה. מי תמך בה ומדוע ? מי התנגד לה ומדוע ?
סעיף ג-2 : פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה
- העלייה לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: סיבות לעלייה, קשיי העולים.
- הקמת צורת התיישבות חדשות (מושבה וקבוצה), הקמת העיר העברית - תל אביב, הכרת מפת ההתיישבות בארץ ישראל.
- הקמת מסגרות חברתיות-פוליטיות. (ארגוני האיכרים במושבות, מפלגות הפועלים ומקומן בחיי חבריהן;
- הקמת מסגרות ביטחוניות. (השומר כארגון המשלב את רעיון "כיבוש העבודה" ברעיון "כיבוש השמירה" ומגלם את דימויי היהודי החדש).
- הנחת התשתית לתרבות וחינוך עברי. ("מלחמת השפות", עיתונות, פעילותו של אליעזר בן יהודה, הקמת הסתדרות המורים ומסגרות חינוכיות עבריות).
- אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית. ('שיטת האפוטרופסות' והביקורת עליה - העזרה שהגיש הברון רוטשילד למושבות), פעילותו של ד"ר ארתור רופין והמשרד הארץ ישראלי למען היישוב היהודי בא"י).
- הנחת התשתיות לתרבות וחינוך עברי ("מלחמת השפות", עיתונות , פעילותו של אליעזר בן יהודה, הקמת הסתדרות המורים ומסגרות חברתיות עבריות)
התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה
1. עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה- הצגת העמדות (ניטראליות, תמיכה במדינות המרכז, תמיכה בבריטניה) והשיקולים לכל אחת מן העמדות.
2. מדיניות השלטון העות'מאני (ג'מל פחה) כלפי היישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם
הראשונה: גורמים, יעדים ודרכי פעולה.
- מה הניע את המדיניות העות'מאנית? (יחס עוין לעולים הציונים שהגיעו ממדינות שהשתייכו ל'מדינות ההסכמה'; עוינות למיעוטים לאומיים).
- יעדי השלטון העות'מני: פגיעה בפעילות התנועה הלאומית היהודית- ציונות; סיפוק צרכי המלחמה.
- דרכי פעולה: הצגת הצעדים שנקט השלטון העות'מני כלפי הישוב היהודי. כמבטא את המדיניות שננקטה.
3. דרכי התמודדות של היישוב היהודי בא"י: ארגון ניל"י
ניל"י- מטרות (שינוי המציאות על ידי סיוע לבריטים בכיבוש הארץ, מתוך רצון לזכות בתמיכה בריטית לאחר המלחמה), דרכי פעולה, הסיבות להתנגדות לפעולותיו בקרב בישוב היהודי.
1. הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.
השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19
במה דומה התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה-19. (הגורמים לצמיחתן, יעדים, טיפוסי המנהיגים, דפוסי פעילות).
במה שונה התנועה הציונית מתנועות לאומיות אחרות:
1. התנועה הציונית יכלה להישען על תפיסתם של היהודים את עצמם כעם ועל הכמיהה לציון ולהעניק להם משמעות לאומית מודרנית.
2. האתגרים הייחודיים שעמדו בפני התנועה הציונית (הריחוק הגיאוגרפי, הפיצול הקהילתי, הלשוני והתרבותי, התלות בשליט החוקי על ארץ-ישראל ובהסכמת השלטונות המקומיים בארצות השונות לפעילות הציונית).
3. ריבוי המתנגדים לתנועה הציונית בתוך החברה היהודית והגיוון במניעיהם. (אורתודוכסים, יהודים משתלבים, תומכי הבונד ויהודים סוציאליסטים חברי התנועות המהפכניות).
פרק ג' בונים מדינה במזרח התיכון
1 ג' : מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי
המאבק הצבאי:
- הקמת תנועת המרי העברי גורמים, דרכי פעולה, דוגמה לאחד המבצעים, נסיבות פירוקה.
- עיקרי המחלוקת בין עמדת הישוב המאורגן ל"פורשים" והיחסים בין המחתרות לאחר התפרקות תנועת המרי העברי: מאפייני כל גישה והשוני ביניהן . הדגמה באמצעות אחד מהמבצעים הצבאיים .
העפלה המאבק להבאת עולים לארץ:
- המאבק המתמשך להבאת מעפילים חרף המדיניות המגבילה של הבריטים. המאמצים הכרוכים בהבאת כל אוניה ואוניה (רכישת האוניות, ארגון הצוות, ארגון העולים המוכנים לעלות, המסע, מבצע הורדת המעפילים לחוף והסתרתם בקיבוצים).
- ליווי המעפילים שנתפסו על ידי הבריטים למחנות או בחזרה לאירופה (אקסודוס).
- הניסיון לפגוע בתחנות המכ"ם הבריטיות.
התיישבות:
- רכישת קרקעות.
- ההתיישבות כמעצבת גבולות (11 הנקודות בנגב, פרשת ביריה).
1- ד' :העברת שאלת א"י לאו"ם
- שיקולי הבריטים בהעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם (שיקולי מדיניות חוץ ופנים)
- הדיון בעצרת הכללית נאום גרומיקו כביטוי לעמדת ברית המועצות. ההסברים למדיניות הסובייטית.
- עמדת ארצות הברית והגורמים לעיצובה.
בנושא זה יש להדגיש את השפעת המלחמה הקרה על התנהלות המעצמות.
- הועדה שהוקמה על ידי האו"ם כדי להציע פתרון לשאלת א"י. היכן גבו עדויות? המלצותיה?
- החלטת כ"ט בנובמבר הפעילות הדיפלומטית היהודית לגיוס תומכים בה, תוכנה ומשמעותה.
- התגובות להחלטה בקרב הישוב היהודי, הפלסטינים ומדינות ערב.
1- מלחמת העצמאות, התקופה: מסוף נובמבר 1947 יום למחרת החלטת החלוקה של האו"ם עד המחצית הראשונה של 1949 הסכמי שביתת הנשק.
א. מאפיינים כלליים של המלחמה: ייחודה של מלחמת העצמאות כמלחמה על עצם הקמתה וקיומה של מדינת ישראל מקומה המרכזי של המלחמה בהתפתחות הסכסוך הערבי ישראלי
ב. חלוקה לשני שלבים עיקריים: מטרות העל של הצדדים הלוחמים; העדר הבחנה בין חזית לעורף, נתוני פתיחה קשים של הצד היהודי, ניצחון ישראלי במחיר כבד, השלכות וסוגיות שטרם נפתרו.
ציר זמן יחלק את המלחמה ל- 4 תקופות:
- מסוף נובמבר 1947 עד מרץ 1948 תכנית ד'
- ממרץ 1948 עד אמצע מאי 1948 הקמת המדינה
- מאמצע מאי 1948 עד אמצע יוני 1948 ההפוגה הראשונה
- מאמצע יוני 1948 עד סוף המלחמה.
בכל אחת מ- 4 תקופות אלה יש להדגיש את המאפיינים הכלליים של התקופה, ולהציג אירוע אחד מדגים .
1. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל, הוויכוח על הכרזת המדינה
א. נסיבות ההכרזה: המצב בחזיתות, הישגי תכנית ד', נפילת גוש עציון, מצור בעיר העתיקה, עזיבת הבריטים.
ב. הדיון ב- 12 במאי הסבר מניעי התומכים בהכרזה על הקמת המדינה עם עזיבת הבריטים. השיקולים בעד דחיית ההכרזה על הקמת המדינה.
ג. הקמת צה"ל, פירוק המחתרות ופירוק מטה הפלמ"ח: הקמת צה"ל יעדים ונוסח השבועה. מניעי בן-גוריון בפירוק האצ"ל, הלחי ופיזור מטה הפלמ"ח. הגורם הצבאי, הגורם הפוליטי, אי אמון אובייקטיבי במחתרות ובמטה הפלמ"ח הקשיים בביצוע, פגיעה קשה ברמת צה"ל; השלמת בניין צה"ל כצבא יחיד. פרשת אלטלנה כמקרה בוחן.
2. הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים, הסכמי שביתת הנשק הבהרת המושגים הפסקת אש, שביתת נשק, הסכמי שלום.
אין צורך לעסוק בסעיפי ההסכמים עם כל אחת מהמדינות
מניעי ישראל ומדינות ערב לחתימה על ההסכמים, הכרת הגבולות שנוצרו בעקבות ההסכמים והיו לגבולותיה הבינלאומיים והמוכרים של ישראל עד מלחמת ששת הימים - הקו הירוק. היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים:
א. קריסת החברה הפלסטינית הגורמים לבריחת ערביי א"י בשלב הראשון של המלחמה עד פלישת צבאות ערב
ב. הגורמים הכלכליים לקריסת החברה הפלסטינית לקראת סיום כינון המנדט הבריטי בא"י.
ג. התפוררות החברה הפלסטינית
ד. השפעת המלחמה מול היישוב היהודי , השפעת הדיווחים הסותרים על פגיעות בערבים, כגון במקרה דיר יאסין, והשלכות יישום תכנית ד'.
ה. מדיניות מהוססת ובלתי עקבית של הוועד הערבי העליון, הליגה הערבית והמפקדים המקומיים, שהתפרשה כעידוד לבריחה.
ו. עזיבה וגירוש הפלסטינים בשלב השני של המלחמה: השפעת המלחמה, כולל החשש מנקמת היהודים במקרים מסוימים גירוש כגון לוד ורמלה; אקרית וברעם.
** לגמרי מועתק מקובץ הנושאים ששלחו לנו **
א. הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19
א-2. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
א-3. המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
א-4. תנועה לאומית מדגימה באחת הארצות - גרמניה
התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות ומאפייניה העיקריים
סעיף ב 1 :הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית
- ראשית הטלת הספקות בפתרון האמנציפציה לאור גילויי האנטישמיות במערב ומרכז אירופה.
- החשש מאובדן הזהות היהודית בד בבד עם תהליכי החילון וההשתלבות בחברת הרוב.
- גילויי האיבה כלפי היהודים מצד השלטון והחברה במזרח אירופה.
- השפעת רעיונות הלאומיות והפעילות של התנועות הלאומיות במאה ה-19 באירופה על היהודים. לצד דחיית היהודים מקבוצת ההשתייכות הלאומית
סעיף ב- 2 : פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה
- תחנות בחייו של הרצל. ובעיית היהודים והפתרון המוצע לה בספרו של הרצל "מדינת היהודים".
- הקונגרס הציוני הראשון ותכנית באזל.
- הקמת המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה.
- ניסיונותיו של הרצל לקבל צ'רטר מהסולטן העות'מאני והשגת הסכמת המעצמות (גרמניה, הקיסרות הרוסית ובריטניה) למתן ערבויות לצ'רטר זה.
- פולמוס אוגנדה תוכנה של ההצעה. מי תמך בה ומדוע ? מי התנגד לה ומדוע ?
סעיף ג-2 : פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה
- העלייה לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: סיבות לעלייה, קשיי העולים.
- הקמת צורת התיישבות חדשות (מושבה וקבוצה), הקמת העיר העברית - תל אביב, הכרת מפת ההתיישבות בארץ ישראל.
- הקמת מסגרות חברתיות-פוליטיות. (ארגוני האיכרים במושבות, מפלגות הפועלים ומקומן בחיי חבריהן;
- הקמת מסגרות ביטחוניות. (השומר כארגון המשלב את רעיון "כיבוש העבודה" ברעיון "כיבוש השמירה" ומגלם את דימויי היהודי החדש).
- הנחת התשתית לתרבות וחינוך עברי. ("מלחמת השפות", עיתונות, פעילותו של אליעזר בן יהודה, הקמת הסתדרות המורים ומסגרות חינוכיות עבריות).
- אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית. ('שיטת האפוטרופסות' והביקורת עליה - העזרה שהגיש הברון רוטשילד למושבות), פעילותו של ד"ר ארתור רופין והמשרד הארץ ישראלי למען היישוב היהודי בא"י).
- הנחת התשתיות לתרבות וחינוך עברי ("מלחמת השפות", עיתונות , פעילותו של אליעזר בן יהודה, הקמת הסתדרות המורים ומסגרות חברתיות עבריות)
התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה
1. עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה- הצגת העמדות (ניטראליות, תמיכה במדינות המרכז, תמיכה בבריטניה) והשיקולים לכל אחת מן העמדות.
2. מדיניות השלטון העות'מאני (ג'מל פחה) כלפי היישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם
הראשונה: גורמים, יעדים ודרכי פעולה.
- מה הניע את המדיניות העות'מאנית? (יחס עוין לעולים הציונים שהגיעו ממדינות שהשתייכו ל'מדינות ההסכמה'; עוינות למיעוטים לאומיים).
- יעדי השלטון העות'מני: פגיעה בפעילות התנועה הלאומית היהודית- ציונות; סיפוק צרכי המלחמה.
- דרכי פעולה: הצגת הצעדים שנקט השלטון העות'מני כלפי הישוב היהודי. כמבטא את המדיניות שננקטה.
3. דרכי התמודדות של היישוב היהודי בא"י: ארגון ניל"י
ניל"י- מטרות (שינוי המציאות על ידי סיוע לבריטים בכיבוש הארץ, מתוך רצון לזכות בתמיכה בריטית לאחר המלחמה), דרכי פעולה, הסיבות להתנגדות לפעולותיו בקרב בישוב היהודי.
1. הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.
השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19
במה דומה התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה-19. (הגורמים לצמיחתן, יעדים, טיפוסי המנהיגים, דפוסי פעילות).
במה שונה התנועה הציונית מתנועות לאומיות אחרות:
1. התנועה הציונית יכלה להישען על תפיסתם של היהודים את עצמם כעם ועל הכמיהה לציון ולהעניק להם משמעות לאומית מודרנית.
2. האתגרים הייחודיים שעמדו בפני התנועה הציונית (הריחוק הגיאוגרפי, הפיצול הקהילתי, הלשוני והתרבותי, התלות בשליט החוקי על ארץ-ישראל ובהסכמת השלטונות המקומיים בארצות השונות לפעילות הציונית).
3. ריבוי המתנגדים לתנועה הציונית בתוך החברה היהודית והגיוון במניעיהם. (אורתודוכסים, יהודים משתלבים, תומכי הבונד ויהודים סוציאליסטים חברי התנועות המהפכניות).
פרק ג' בונים מדינה במזרח התיכון
1 ג' : מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי
המאבק הצבאי:
- הקמת תנועת המרי העברי גורמים, דרכי פעולה, דוגמה לאחד המבצעים, נסיבות פירוקה.
- עיקרי המחלוקת בין עמדת הישוב המאורגן ל"פורשים" והיחסים בין המחתרות לאחר התפרקות תנועת המרי העברי: מאפייני כל גישה והשוני ביניהן . הדגמה באמצעות אחד מהמבצעים הצבאיים .
העפלה המאבק להבאת עולים לארץ:
- המאבק המתמשך להבאת מעפילים חרף המדיניות המגבילה של הבריטים. המאמצים הכרוכים בהבאת כל אוניה ואוניה (רכישת האוניות, ארגון הצוות, ארגון העולים המוכנים לעלות, המסע, מבצע הורדת המעפילים לחוף והסתרתם בקיבוצים).
- ליווי המעפילים שנתפסו על ידי הבריטים למחנות או בחזרה לאירופה (אקסודוס).
- הניסיון לפגוע בתחנות המכ"ם הבריטיות.
התיישבות:
- רכישת קרקעות.
- ההתיישבות כמעצבת גבולות (11 הנקודות בנגב, פרשת ביריה).
1- ד' :העברת שאלת א"י לאו"ם
- שיקולי הבריטים בהעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם (שיקולי מדיניות חוץ ופנים)
- הדיון בעצרת הכללית נאום גרומיקו כביטוי לעמדת ברית המועצות. ההסברים למדיניות הסובייטית.
- עמדת ארצות הברית והגורמים לעיצובה.
בנושא זה יש להדגיש את השפעת המלחמה הקרה על התנהלות המעצמות.
- הועדה שהוקמה על ידי האו"ם כדי להציע פתרון לשאלת א"י. היכן גבו עדויות? המלצותיה?
- החלטת כ"ט בנובמבר הפעילות הדיפלומטית היהודית לגיוס תומכים בה, תוכנה ומשמעותה.
- התגובות להחלטה בקרב הישוב היהודי, הפלסטינים ומדינות ערב.
1- מלחמת העצמאות, התקופה: מסוף נובמבר 1947 יום למחרת החלטת החלוקה של האו"ם עד המחצית הראשונה של 1949 הסכמי שביתת הנשק.
א. מאפיינים כלליים של המלחמה: ייחודה של מלחמת העצמאות כמלחמה על עצם הקמתה וקיומה של מדינת ישראל מקומה המרכזי של המלחמה בהתפתחות הסכסוך הערבי ישראלי
ב. חלוקה לשני שלבים עיקריים: מטרות העל של הצדדים הלוחמים; העדר הבחנה בין חזית לעורף, נתוני פתיחה קשים של הצד היהודי, ניצחון ישראלי במחיר כבד, השלכות וסוגיות שטרם נפתרו.
ציר זמן יחלק את המלחמה ל- 4 תקופות:
- מסוף נובמבר 1947 עד מרץ 1948 תכנית ד'
- ממרץ 1948 עד אמצע מאי 1948 הקמת המדינה
- מאמצע מאי 1948 עד אמצע יוני 1948 ההפוגה הראשונה
- מאמצע יוני 1948 עד סוף המלחמה.
בכל אחת מ- 4 תקופות אלה יש להדגיש את המאפיינים הכלליים של התקופה, ולהציג אירוע אחד מדגים .
1. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל, הוויכוח על הכרזת המדינה
א. נסיבות ההכרזה: המצב בחזיתות, הישגי תכנית ד', נפילת גוש עציון, מצור בעיר העתיקה, עזיבת הבריטים.
ב. הדיון ב- 12 במאי הסבר מניעי התומכים בהכרזה על הקמת המדינה עם עזיבת הבריטים. השיקולים בעד דחיית ההכרזה על הקמת המדינה.
ג. הקמת צה"ל, פירוק המחתרות ופירוק מטה הפלמ"ח: הקמת צה"ל יעדים ונוסח השבועה. מניעי בן-גוריון בפירוק האצ"ל, הלחי ופיזור מטה הפלמ"ח. הגורם הצבאי, הגורם הפוליטי, אי אמון אובייקטיבי במחתרות ובמטה הפלמ"ח הקשיים בביצוע, פגיעה קשה ברמת צה"ל; השלמת בניין צה"ל כצבא יחיד. פרשת אלטלנה כמקרה בוחן.
2. הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים, הסכמי שביתת הנשק הבהרת המושגים הפסקת אש, שביתת נשק, הסכמי שלום.
אין צורך לעסוק בסעיפי ההסכמים עם כל אחת מהמדינות
מניעי ישראל ומדינות ערב לחתימה על ההסכמים, הכרת הגבולות שנוצרו בעקבות ההסכמים והיו לגבולותיה הבינלאומיים והמוכרים של ישראל עד מלחמת ששת הימים - הקו הירוק. היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים:
א. קריסת החברה הפלסטינית הגורמים לבריחת ערביי א"י בשלב הראשון של המלחמה עד פלישת צבאות ערב
ב. הגורמים הכלכליים לקריסת החברה הפלסטינית לקראת סיום כינון המנדט הבריטי בא"י.
ג. התפוררות החברה הפלסטינית
ד. השפעת המלחמה מול היישוב היהודי , השפעת הדיווחים הסותרים על פגיעות בערבים, כגון במקרה דיר יאסין, והשלכות יישום תכנית ד'.
ה. מדיניות מהוססת ובלתי עקבית של הוועד הערבי העליון, הליגה הערבית והמפקדים המקומיים, שהתפרשה כעידוד לבריחה.
ו. עזיבה וגירוש הפלסטינים בשלב השני של המלחמה: השפעת המלחמה, כולל החשש מנקמת היהודים במקרים מסוימים גירוש כגון לוד ורמלה; אקרית וברעם.
** לגמרי מועתק מקובץ הנושאים ששלחו לנו **