הרדמנו את הכלב שלי היום. בבקשה תיכנסו

אני מבינה שאת עצובה
אבל זה חיים של כל אחד לחיות ולמות
יש סיבה שהרדימו אותו...
עדיף שהוא למעלה ולא סובל כמו שהוא היה סובל שהוא היה חי...
בכל זאת משתתפת בצערך

וואו מבינה את הכאב, משתתפת בצערך. תזכרי ותחייכי בכל רגע טוב שהיה לך איתו.

אני כל כך מכירה את ההרגשה הזאת. תאמיני לי שזה קשה בהתחלה אבל אם הזמן לאט לאט עוברים איזשהו תהליך ונהיה יותר טוב. הגעגוע תמיד שם אבל לפחות את תדעי שטוב לו, ושהוא שמח, ושהוא גם מתגעגע אלייך. ואני יכולה להגיד שלי מה שמאוד עזר ואני עדיין עושה את זה זה לדבר איתם במחשבות שלי להגיד להם שאני כאן ושאני מתגעגעת אליהם ואני מקווה שטוב להם וכל מה שבא לי באותו הרגע והם תמיד היו שם בשבילך. ואם את צריכה כתף תומכת ממשהי שבאמת מבינה מה עובר אלייך מניסיון אישי אני כאן 24/7 (יש לי הרבה חיות אז אני מבינה את ההרגשה).

גם אצלי זה היה ככה לא הגעתי איזה יומיים ךביהס למרות שזה היה לפני שנתיים... בכיתי מלא...
אבל לא הייתה לי ברירה אחרת הבנתי שהוא לא יחזור.. הבנתי שלמרות הכאב אני צריכה להיות חזקה..
משתתפת בצערך ובהצלחה❤

כולה כלב תתקדמי תקני חדש

שואל השאלה:
בחיים אל תזלזלי שמישהו שנאבד את הכלב שלו. הוא הציל את החיים שלי ואני את שלו. הוא היה האח הגדול שלי תחשבי שאח/ואת שלך היו מתים חס וחלילה? מה היית עושה אם היו אומרים לך להתקדם?

קודם כל אין לי אח גדול, ודבר שני זה עדיין אח ולא כלב. את זו שמשווה

ההבדל הוא שאת יכולה לקנות חדש כמו שקנית/מצאת את הראשון, ואח שלך בא מהבטן של אמא שלך סו

אל תזלזל בזה ומעבר לזה לא קונים כלביפ מאמצים כל מי שקונה הוא מגעיל

אני לפני שבוע איבדתי את האוגרת שלי והיא הייתה הכל בשבילי האור בבית ואני כבר לא גרה עם ההורים עכשיו הבית ריק וחסרה לי פינה בלב...ואני לבד...
גם אותה הרדמנו בלית ברירה כי מאוד סבלה תחשבי שהכלב קיבל את החיים הכי טובים שיכל רק לקבל ידע שאהבו אותו ואת עדיין תמשיכי לתמיד לזכור ולאהוב אותו
ויש לי בבית ההורים גם כלב כבר בן 10 ואני מבינה איך זה לחיות עם כלב והפחד לאבד...
תשארי חזקה עכשיו זה הכי קשה אבל עם הזמן זה מעט מתרכך את מרגישה שחלל גדול וריק נפתח בלב זה תהליך של אבל וזה לגיטימי שתרגישי ככה ותמיד יבואו המפגרים שלא יודעים את ההרגשה של להעניק אהבה לחיה כי הם לא מסוגלים ויגידו ויצחקו עלייך כי הם לא יודעים איך להגיב כמו החכמולוג שהגיב לך כאן שיתבייש בעצמו על המילים .
גם עליי צחקו כולם בעבודה כשבכיתי והייתי באבל ועדיין באבל צחקו על הצער שלי ,חסרי נשמה...אבל הכי חשוב שאת התקופה הזו תיהי עם המשפחה והאנשים שאוהבים אותך לפעמים הרגש לחיה והקשר עימה חזק יותר מקשר כלפי אדם אחר אל תתיחחסי לאותם אלה שמדברים שטיות הם לא יחליטו בשבילך איך להרגיש וכשירגיש לנכון אפילו עוד כמה חודשים ,שנה תאמצו חבר חדש שיאיר את ליבך ואני כרגע גם לא רוצה אבל אצטרך כי המקום בלב נשאר ריק ותוכלי להעניק עוד חיים מאוד טובים לעוד חיה שתכנס לליבך

תבכי, מותר לבכות ולבכות זה משחרר.
עדיף לך לא להפסיק את השגרה שלך כי אז הגוף שלך יכנס לסטרס
קרה לי אותו דבר
אולי תנסי לאמץ כלב חדש?
אני יודעת שזה נשמע נורא אבל אולי זה מה שיגרום לך להרגיש טוב יותר?

מבינה אותך לגמרי, אני בטוחה שאת תתגברי אחרי כמה זמן אפילו אם זה הרבה, זה אף פעם לא יעבור, ואני יודעת שזה קשה מאוד לקחת עוד כלב אחריו אבל בלי זה זה הרבה יותר קשה להתמודד עם זה