6 תשובות
פשוט לשים עלייה פס את מדהימה ויפה בדיוק כמו שאת ואל תיתני לאף אחד להוריד אותך
ואם את צריכה לדבר עם מישהו אני פה תמיד
וחיבוק ויטואלי מסוסו
ואם את צריכה לדבר עם מישהו אני פה תמיד
וחיבוק ויטואלי מסוסו
תנסי לדבר איתה על זה או שתגידי לאבא שלך
קודם כל תנסי לדבר איתה או לשלוח לה הודעה ארוכה בוואצאפ של כל מה שאת מרגישה
בסופו של דבר היא אמא שלך
ותלכי לאבא שלך תפרקי לו הכל
ותיהי אצלו עד שתיהי מסוגלת לחזור הביתה
ושתצעק על עצמה כי לא יהיה מי שהיא תצעק עליו
והיא תבין שהיא עשתה טעות
בסופו של דבר היא אמא שלך
ותלכי לאבא שלך תפרקי לו הכל
ותיהי אצלו עד שתיהי מסוגלת לחזור הביתה
ושתצעק על עצמה כי לא יהיה מי שהיא תצעק עליו
והיא תבין שהיא עשתה טעות
היי אהובה. מבינה אותך ואת הכאב שלך. אני נמצאת במקום דומה פחות או יותר. שווה לך לחכות עד שהיא תירגע (ולנוח גם בעצמך) ואחר כך ללכת ולדבר איתה. תנהלו שיחה בוגרת אחת עם השנייה, תנסי להסביר לה שאת נפגעת מהדברים שהיא אמרה ותשאלי אותה מה גרם לה להגיב בצורה הזאת.
ולגבי הלימודים- אני קיבלתי 25 בבגרות שלי במתמטיקה. אמיתי! 25 ב4 יחידות. התאכזבתי? ברור.. אבל כי גם לא ניסיתי ולא התאמצתי. ישר הסקתי שאני גרועה, הרמתי ידיים והפסקתי ללמוד כי "במילא אין לי סיכוי" כמו שאת אומרת. אבל כן יש סיכוי, תמיד! אנחנו אלה שמחליטים אם לגרום לו לקרות או לא. אני אשלם את המחיר של הרמת הידיים אחרי הצבא כשאצטרך להעלות את הציון הסופי, להירשם לקורסים ולהשקיע שעות רבות בשביל זה. את עדיין בבית ספר, יש לך מערכת מורים שיכולים לסייע ואת בזמן להשקיע וללמוד. תסתכלי על הנכשל לא כדבר מבאס אלא כדבר מעצים ובזכותו תדעי שהלאה את יכולה רק לעלות ולהשתפר!
בקיצור- לא לוותר! לא על אמא ולא על הלימודים. בסופו של דבר אלה החיים שלך, ורק את יכולה לקבוע איך הם ייראו.
בהצלחה! אני מאמינה בך
ולגבי הלימודים- אני קיבלתי 25 בבגרות שלי במתמטיקה. אמיתי! 25 ב4 יחידות. התאכזבתי? ברור.. אבל כי גם לא ניסיתי ולא התאמצתי. ישר הסקתי שאני גרועה, הרמתי ידיים והפסקתי ללמוד כי "במילא אין לי סיכוי" כמו שאת אומרת. אבל כן יש סיכוי, תמיד! אנחנו אלה שמחליטים אם לגרום לו לקרות או לא. אני אשלם את המחיר של הרמת הידיים אחרי הצבא כשאצטרך להעלות את הציון הסופי, להירשם לקורסים ולהשקיע שעות רבות בשביל זה. את עדיין בבית ספר, יש לך מערכת מורים שיכולים לסייע ואת בזמן להשקיע וללמוד. תסתכלי על הנכשל לא כדבר מבאס אלא כדבר מעצים ובזכותו תדעי שהלאה את יכולה רק לעלות ולהשתפר!
בקיצור- לא לוותר! לא על אמא ולא על הלימודים. בסופו של דבר אלה החיים שלך, ורק את יכולה לקבוע איך הם ייראו.
בהצלחה! אני מאמינה בך
שואל השאלה:
אני כבר כמה פעמיים דיברתי איתה וזה באמת שלא עוזר, בכיתי לה מול הפנים והסברתי לה כמה היא פוגעת וגורמת לי לרצות באמת שלהתאבד. היא אמרה שהיא מצטערת והיא חזרה על זה אז מה עשיתי בזה? היא לא לוקחת אותי ואת התחושות שלי ברצינות. וזה לא אופציה לעבור לאבא שלי הוא גר שעתיים נסיעה ולדבר איתו גם לא יעזור הוא יספר לאמא שלי.
אני כבר כמה פעמיים דיברתי איתה וזה באמת שלא עוזר, בכיתי לה מול הפנים והסברתי לה כמה היא פוגעת וגורמת לי לרצות באמת שלהתאבד. היא אמרה שהיא מצטערת והיא חזרה על זה אז מה עשיתי בזה? היא לא לוקחת אותי ואת התחושות שלי ברצינות. וזה לא אופציה לעבור לאבא שלי הוא גר שעתיים נסיעה ולדבר איתו גם לא יעזור הוא יספר לאמא שלי.
אנונימית
שקלתן ללכת לטיפול יחד? שיחה עם מישהו שיוכל לעזור לכן לשפר את מערכת היחסים?
קשה לי לשמוע שאת נפגעת עד כדי כך שאת מתחילה לחשוב מחשבות לא נעימות. אולי יש עוד מישהו שתוכלי לשתף? סבא? סבתא? דודים קרובים?
ותזכרי תמיד שגם אם כרגע הכל נראה שחור.. לא מובן וקשה, בסוף הכל עובר. ואנחנו מסתכלים על הסיטואציה באופן שונה לגמרי.
אני בטוחה שעמוק בפנים את יודעת שאמא אוהבת אותך וגם את אותה. ולמרות שיש תקופות יותר קשות, אסור לשכוח את הטובות שבהן. להפך, כדאי להיזכר בהן כדי שנדע ששווה לנו להמשיך ולהילחם על המערכת יחסים הזו.
קשה לי לשמוע שאת נפגעת עד כדי כך שאת מתחילה לחשוב מחשבות לא נעימות. אולי יש עוד מישהו שתוכלי לשתף? סבא? סבתא? דודים קרובים?
ותזכרי תמיד שגם אם כרגע הכל נראה שחור.. לא מובן וקשה, בסוף הכל עובר. ואנחנו מסתכלים על הסיטואציה באופן שונה לגמרי.
אני בטוחה שעמוק בפנים את יודעת שאמא אוהבת אותך וגם את אותה. ולמרות שיש תקופות יותר קשות, אסור לשכוח את הטובות שבהן. להפך, כדאי להיזכר בהן כדי שנדע ששווה לנו להמשיך ולהילחם על המערכת יחסים הזו.