11 תשובות
כי הם עברו יותר מדי והם לא רואים טעם להמשיך לנסות
כן למה יש אנשים בדיכאון שפשוט ישמחו
ולמה יש אנשים מורעבים שפשוט יאכלו
ולמה יש הומלסים שפשוט יקנו בית
זה באמת לא כזה פשוט כמו שזה נשמע.
ולמה יש אנשים מורעבים שפשוט יאכלו
ולמה יש הומלסים שפשוט יקנו בית
זה באמת לא כזה פשוט כמו שזה נשמע.
כי החיים מייאשים אותם
אנונימית
nice me קלעת בול זה אני השאלה הזאת נראלי עליי יותר מדי קשה לי ואין אף אחד שנותן כתף
שמעי אני כבר שנה במצב תקוע בחיים שלי וכל דבר שאני עושה או מנסה לעשות נהרס לי
אני לא אומרת שויתרתי או משהו כזה אבל כן זה מאוד מבאס להיות ככה וכל מה שבא לי לעשות זה להתמסטל ולא לעשות כלום
אני לא אומרת שויתרתי או משהו כזה אבל כן זה מאוד מבאס להיות ככה וכל מה שבא לי לעשות זה להתמסטל ולא לעשות כלום
כי הם עברו יותר מדיי
כי הם קמו מיליון פעם ולא הצליחו לעשות
^ אני מסכים איתך זה מה שקורה לי ב6 שנים האחרונות
כי החיים הם סבל
זה לא כזה קל פשוט לקום יש אנשים שנורא קשה להם לראות את הטוב כי הם רגילים תמיד לראות את הרע...
כי החיים הם לא ורודים וטובים וחדי קרן, הלוואי שזה היה ככה אבל זה לא
ואת לא יכולה לשפוט, יש אנשים שעוברים דברים קשים פי אלף ממה שאני ואת וכולם עוברים ביחד- אבל זאת לא תחרות
כולנו צריכים לפעמים כתף להישען עליה
כולנו צריכים לפעמים להיות רגע אחד במרכז העניניים, שישימו לב אלינו ויעזרו לנו
כן, כולנו צריכים מישהו לצידנו שיתמוך בנו
ולא תמיד יש את זה ולא תמיד יש דרך מוצא למקום מבטחים או למקום טוב יותר
אף אחד לא אמר שהחיים הם קלים, אבל לפעמים יש אקסטרה חרא שנופל משום מקום ואיכשהו צריך להשתקם מזה, ואת יודעת זה תהליך, לא בבום ולא בקסם, זה תהליך ארוך
חוץ מזה כשאנחנו פגיעים אנחנו הכי חסרי כוח ואנרגיות מכדי להוציא את עצמנו מהמקום הרע שנשאבנו אליו
ולא תמיד יש מה לעשות, בין אם זה מדובר במחלת נפש או משבר לחץ, או מחלה גופנית, קשיים כלכליים או בעיות עם המשפחה, או אפילו סתם החיים עצמם שהם לא משהו ודי קשה להתמודד איתם ולהשתלב בעולם, זה קשה.
לעולם אל תשפטי מישהו, את לא בנעליים של אף אחד ולדעתי זה סופר מזלזל, תתמקדי בחיים שלך, גם זה שאת מתלוננת על 'אנשים כאלה' לא תורם לך בכלום, אז למה להעליב אחרים כשאת בכלל לא יודעת מה קורה אצלם?
ואת לא יכולה לשפוט, יש אנשים שעוברים דברים קשים פי אלף ממה שאני ואת וכולם עוברים ביחד- אבל זאת לא תחרות
כולנו צריכים לפעמים כתף להישען עליה
כולנו צריכים לפעמים להיות רגע אחד במרכז העניניים, שישימו לב אלינו ויעזרו לנו
כן, כולנו צריכים מישהו לצידנו שיתמוך בנו
ולא תמיד יש את זה ולא תמיד יש דרך מוצא למקום מבטחים או למקום טוב יותר
אף אחד לא אמר שהחיים הם קלים, אבל לפעמים יש אקסטרה חרא שנופל משום מקום ואיכשהו צריך להשתקם מזה, ואת יודעת זה תהליך, לא בבום ולא בקסם, זה תהליך ארוך
חוץ מזה כשאנחנו פגיעים אנחנו הכי חסרי כוח ואנרגיות מכדי להוציא את עצמנו מהמקום הרע שנשאבנו אליו
ולא תמיד יש מה לעשות, בין אם זה מדובר במחלת נפש או משבר לחץ, או מחלה גופנית, קשיים כלכליים או בעיות עם המשפחה, או אפילו סתם החיים עצמם שהם לא משהו ודי קשה להתמודד איתם ולהשתלב בעולם, זה קשה.
לעולם אל תשפטי מישהו, את לא בנעליים של אף אחד ולדעתי זה סופר מזלזל, תתמקדי בחיים שלך, גם זה שאת מתלוננת על 'אנשים כאלה' לא תורם לך בכלום, אז למה להעליב אחרים כשאת בכלל לא יודעת מה קורה אצלם?
באותו הנושא: