נמאס לי כבר ואני לא יודעת מה לעשות... אני מרגישה ככ מדוכאת ואין מי שיעזור לי

אני חושבת שאני בדיכאון כבר שלוש שנים בערך. כבר מלפני שנתיים התחלתי לקרוא על תסמינים של דיכאון, בהתחלה רק חלק מהתסמינים היו נכונים לגביי אבל עכשיו כולם נכונים לגבי. קראתי לפני כמה זמן על דופמין ועוד קצת על דיכאון וכתוב שם שחוסר ריכוז וזכרון הם אחר מהתסמינים ובזמן האחרון באמת ממש ממש קשה לי להתרכז ולהיזכר בדברים ולא רק בבית ספר, לפעמים אני מדברת עם חברות ואני מתחילה לכתוב דברים לא קשורים בכלל לכלום או נגיד אני נזכרת במשהו שאני רוצה לספר ואז שניה אחרי זה אני שוכחת מה רציתי ועוד מלא כאלו.... גם אין לי מוטיבציה כבר.. אתמול ישבתי עם מגבת אחרי מקלחת והיה לי קר ומשמעם, רציתי לקום, לשים פיגמה ולראות נטפליקס אבל אפילו לזה לא הייתה לי מוטיבציה... אני מרגישה ככ ריקה וגם אם אני ישנה מלא ועושה משהו מרגיע אני עדיין ארגיש חוסר נחת מבפנים.
כבר כתבתי שאלה "אובדנית" פה והזמינו לי על זה משטרה. הם דיברו עם הורים שלי והבית ספר ומה הבית ספר עשה אתם שואלים? אמר לי ללכת לישון בשעות יותר סבירות ולעשות בדיקות דם לבדוק אם זה קשור לזה אבל אני יודעת שזה לא קשור לזה. הם אמרו לי לנסות את זה למשך חודש ואם זה לא עובר (מן הסתם זה לא יעבור) הם יבדקו מה זה אבל מה אני אמורה עכשיו לעשות חודש לבד? בלי שאני אוכל לספר לאף אחד מה עובר עלי?
ובנוסף להכל אין לי ברזל בכלל אז זה עוד יותר מקשה עליי (לפני שנתיים היה לי מלא ברזל ועדיין הרגשתי ככה אז זה לא קשור..)