אני רואה סירטונים על אנשים הומסלים שנותנים להם אוכל אני מתחיל לבכות אני מדמיינת אנשים עצובים יושבים על ספסל בשקיעה אני בוכה אני ראיתי היום פרוזן את הסרט הראשון ( שראיתי אותו איזה 100 אלף פעם) בחלק האחרון שאנה קופאת ומצילה את אלזה הייתי עוד שנייה מלבכות. אני חושבת על חתולים וכלבים בחורף שנמצאים בחוץ ואין להם מכסה אני בוכה. פעם אני לא הייתי בוכה בגלל כל מה שרשמתי פה.