אנשים שכותבים סיפורים, איך אתם מסתדרים עם רגעים קשים ומחסומי כתיבה?

אני כרגע לא מסתדרת עם זה אז אני לא יכולה ממש להגיד לך... אבל פעם היה לי יותר ביטחון לכתוב ופשוט כתבתי לעצמי ולא היו לי יותר מידי ציפויות מעצמי אז זה די זרם וישר כשהיה לי רעיון ביצעתי אותו. כנראה שהתקדמתי ועכשיו אני מבינה יותר מה צריך לסיפור כי גם קראתי יותר ספרים. אז לכן יש יותר ציפיות מעצמנו כשגדלים. בכל מקרה, זה לא נורא לקחת הפסקה מידי פעם. אם את באמת מרגישה שהכתיבה משמעותית בחיים שלך היא תחזור אלייך ותעורר אצלך רגשות חדשים אפילו יותר ממה שהיה פעם. אני חושבת שזה מעגל כזה, שפעם מצליחים פעם לא, פעם יש מחסום ופעם לא. אבל תדעי שהכשרון לא נעלם. אבל אין לי איזה פיתרון קסם כזה. סתם אומרת לך מהניסיון

מאווררת את הראש, יוצאת להליכה.. הרעיונות הכי טובים באים לי כשאני עסוקה במשהו אחר.. זה מעלה אסוציאציות שונות.
בהצלחה!!