איך להפסיק לחתוך?

את יכולה כל פעם שאת רוצה לחתוך פשוט להחזיק קרח זה יכול לעזור

לא לחשוב על זה להיות עסוקה כל הזמן ושאם את מרגישה שאת צריכה לחתוך אז שיהיה לך מישהו לפנות אליו ולדבר איתו

תנסי לחתוך דברים דומים כמו וזלים ..

מתוך ההבנה הפשוטה ששום דבר בעולם לא שווה שתפגעי בעצמך
חשוב לעבוד על רגיעה ולעשות יוגה
לשתות מים ולנשום עמוק
להציב גבולות לאחרים בעת הצורך
להרבות בתפילות בקול רם,כולל קריאת תהילים
ללמוד לספור עד 10 ולא לעשות את זה

יקרה בבקשה אל תפגעי בעצמך
הרבה טוב יקרה

מה חתכת

כשאת עומדת לחתוך תסתכלי על עצמך במראה מספר דקות.
חוץ מזה אני הייתי במצב שלך פעם וזה נראה כאילו את כבר יותר מדי עמוק בבוץ ולא תוכלי לצאת משם ללא עזרה של ההורים שלך/טיפול פסיכולוגי מקצועי

רגע היא חתכה את הוורידים שלה?!?!?!?!?!?

שואל השאלה:
^כע חח

אז מה עוד היא יכולה לחתוך לפי איך שזה נשמע מהשאלה שאלה? חתכה עגבניות?

פאקק איך למה שתעשי את זה זה כואב רצח

שואל השאלה:
מתרגלים

*אנונימית* סתם שתדעי אני לא רוצה להפחיד אותך אבל יש כאלה שמתים וכדאי לך להפסיק את סתם מזיקה לעצמך

שלחי לי שנייה הודעה בפרטי אני אעזור לך

אמאלה את פוגעת בעצמך
זה לא בסדר ממש לא בסדר
אולי תלכי לפסיכולוג או משהו כזה?

שואל השאלה:
benito
אני יודעת,אני לא מצליחה להפסיק

^benito לא מתים מחתכים.
אומנם זה מזיק אבל הסיכויים למות מזה שואפים ל0.

קודם כל אני חושבת שאת צריכה למצוא מישהו לדבר איתו ולנסות להתמודד עם זה מבלמ לפגוע בעצמך (למעלה כתבו דברים שימושיים)..

אבל בנתיים להתמכרות תכסי את היד שלך במשהו עבה, בד כלשהו, ספוג, סמיכה ישנה ותוצאי על זה את העצבים (כי אמרת שאת כבר רגילה לכאב) אז ככה או ככה לא תרגיש אותו אבל לפחות לא תפגעי בעצמך

כל פעם שיש לך חשק לחתוך תחשבי על זה שאת אחר כך תישארי עם צלקות ולא שווה פעם הבאה שיש לך ממש חשק תצבטי את עצמך ,לא חזק מידי

בבקשה תשלחי הודעה אני באמת רוצה לעזור לך אני גם עברתי את זה והצלחתי להפסיק

כל פעם שיש לך חשק לחתוך, את יכולה לקחת טוש (כמובן טוש שלא מזיק לעור, יש כאלה..) ולצייר על היד שלך ( לא חובה על היד אבל לצייר על המקום שמגרה אותך), לצייר עד שהתחושה עוברת, ואם היא לא עוברת, את מוזמנת לשלוח לי הודעה ואני אנסה לעזור לך להעביר את המחשבה
כמובן שאם את יכולה, תנסי לפנות לעזרה מקצועית, לא מגיע לך לסבול לבד, לבקש עזרה זה בסדר וזה לא אמור להיות מביך.

שואל השאלה:
אני לא רוצה שההורים שלי ידעו,אני לא רוצה שהם ידאגו לי או יחליטו לוותר על דברים שחשובים להם כדי להתעסק בי,אני יכולה לעבור את זה לבד

תציירי פרפרים על היד ושמות של אנשים שאת אוהבת וכל פעם שאת חותכת אז הרגת אחד מהם והכאבת לו ככה זה יגרום לך לא לרצות לחתוך

אני מבינה את המחשבה הזאת, אבל מאוד מאוד קשה לעבור את זה לבד..
אני גם דיי בטוחה שההורים שלך יהיו גאים בך על כך שהיית אמיצה מספיק בשביל לפנות אליהם ולבקש עזרה..
גם לי קשה לפנות להורים שלי כי אני מפחדת שהם ידאגו לי יותר ממה שהם דואגים לי עכשיו.

תפני אלי בפרטי בבקשה אני יעזור לך

^^בטח שמתים מזה

מה ?^

^התכוונתי מתים, למישהו שכתב מוקדם יותר

דברי איתי אני יכולה לעזור לך עם זה להחזיק קרח לא עוזר מניסיון

חברה שלי הייתה חותכת והיא הפסיקה.
אני ממש דאגתי לה ופחדתי שיקרה לה משהו, אני זוכרת שהלכנו לאורט והסבירו על הבית ספר הזה והתחלתי לבכות באמצע כי היא הלכה לשירותים והתחלתי לדמיין משהו רע קורה לה אז ישר הלכתי לחפש אותה.
יום אחרי זה היא סיפרה לי שהיא שוב חתכה ובערב שלחתי לה הודעה ארוכה בטירוף.
כתבתי שאם לא אכפת לה לפגוע בעצמה שתדע שזה פוגע מאוד בי כי אני אוהבת אותה ושיש עוד כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותה ואם הם היו יודעים על זה הם היו נהרסים, אפילו אם זה לא נראה לך ככה הם אוהבים אותך אפילו שהם רבים וצועקים.

זה נכון גם לגבייך, אנשים אוהבים אותך ואם לא אכפת לך לפגוע בעצמך תחשבי על ההרגשה שלהם.
תאמיני לי שאנשים שאוהבים אותך יעדיפו שתספרי להם מה שיושב עלייך ואם אי אפשר תפרקי לדף.
זה לא בושה, גם אני פורקת לדפים, אם אין אני לי מי לי.

^לא מתים מזה.
אני למדתי על זה ותאמיני לי שאי אפשר. את כן תאבדי מלא דם ואת תאבדי הכרה אבל לא תמותי

גם אם ההורים שלך לא יודעים על זה עכשיו בסופו של דבר יגלו.
וגם אם לא יגלו עכשיו, זה כמו לרכל על בן אדם שאת אוהבת, את חושבת שעצם העובדה שזה מאחורי הגב שלהם לא פוגעת בהם?
גם אם הם לא יודעים על זה הם יגלו ויפגעו כל כך.

^^כשחותכים באיזור הזה בטח שאפשר למות, אם חותכים יותר מידי מאבדים דם ומתים

שואל השאלה:
הם לא חייבים לגלות

אני אומרת לכם שאי אפשר למות. אולי בסדרות ובסרטים מתים אבל לא באמיתי.
קודם תלמדו על זה ואז דברו איתי.

ולאנונימית- זה אפשרי לגמרי. אני כבר שנתיים לא חותכת

לאכול המבורגר

תקשיבי עדיף שיספרו להורים שלך הם ידעו הכי טוב מה לעשות אין לך מה להסתיר את זה את צריכה להיות פתוחה איתם לגביי זה אני עשיתי את אותה טעות לגביי הפרעות אכילה רק וזה פשוט היה מזעזע זה הרס לי בכל כך הרבה רמות ובסוף הייתי צריכה לחזור לעצמי לבד בלי עזרה שזה קשה

אשמח אם תפני אלי בפרטי דבר ראשון
דבר שני את יכולה להפסיק , אני הכי מאמינה בך בעולם , שאני ניסיתי להפסיק התחלתי לגלף בעץ ומתברר שזה מרגיע וממש כיפי , וגם התחלתי לצייר יותר , והפסקתי לפגוע אלא ליצור מהגוף שלי כמה שיותר.

אבל הם יגלו.
את תלכי כל החיים עם גקטים?
חושבת שלא ימצאו את מה שאת חותכת איתו בחדר?
בסופו של דבר יגלו את זה.
מה שיעזור לך להעביר את הכאב זה לשתף את זה ואם אין לך מישהו שאת מכירה לספר לו יש לך אותי.
את יכולה לפנות אליי בפרטי או לספר כאן, מה שאת רוצה.
לפחות תנסי, מבטיחה לך שברגע שתכתבי או תגידי את זה זה יהיה פחות כואב (מניסיון)

הכל מתחיל מהבנה.
הבנה שאין דבר ששווה את הפגיעה הזו, להבין שלהוציא את הכאב הנפשי לכאב פיזי אולי יעזור לכמה דקות ואז הריקנות שוב מחלחלת והמחשבות רצות. ומה צף? חרטה אחת גדולה.

אני בטוחה שיש לך תחביבים, הנה מצאת לך את הזמן לפתח אותם יותר ברגע שאת מרגישה קושי.
לא עובד?
למצוא מישהו שאת יכולה לשתף אותו ברגשות שלך, בכאב ופשוט לסמוך עליו. בין אם זה איש מקצוע ובין אם זה אדם קרוב, מכר.

תזכרי, שום דבר לא שווה את התער שעובר על העור שלך ומשאיר צלקות בולטות ומכוערות.
אני כאן לכל דבר, תמיד.
בהצלחה, אהובה.

אני חותכת מגיל 15 עד עכשיו בת עוד מעט 20 קשה זה ממכר הרצון להזיק לעצמך זה הדבר הכי מהנה שיש אבל הפסקתי מלבלוע תרופות ברמה ממכרת פשוט מפסיקים

תעשי דברים נחמדים שאת אוהבת ואז לא תרצי לחתוך שום דבר את תרצי רק לחתוך אבטיח קר וגבינה בולגרית מלמעלה

הצלקות מבאסות ממש

יש לי צלקות בכול הגוף אל תעשי לעצמך את תתחרטי לך עוד יש חיים יפים לצידך לי אין אצלי הגוף כולו מצולק גם הידיים מחתכים מגיל 15 התחלטתי עד עכשיו זה ממכר תפסיקי כמה שאת יכולה ז כמו סם מהנה של לפגוע בעצמך

את כמוני בול אחות תאומה אני עושה את זה כל הזמן יד חזה רגליים מה שאת לא רוצה אני מכורה לזה כמו סמים אני פורקת עצבים ואני מרגישה שככה זה מרפא אותי אם את רוצה לדבר עם מישהו אני תמיד פה לכל דבר לא רק בגלל שאת עוברת את אותו הדבר כמוני

וודפק איך אפשר להתמכר לזה זה כואב רצח ולא כיף או מספק בשיט

דוקטור ככה זה שאין לך עם מי לדבר אז הדבר היחיד שיכול לספק אותך זה זה ואין דרך חזרה כי זה ממכר

תתמכרי למשהו אחר, לא נשמע חכם אבל אולי הדבר היחיד שיכול לעזור, תתמכרי לספורט או משהו לא לאוכל או סמים עכשיו

את חותכת מכאב או שאת מזוכיסטית ?

מצטער שאני מאנונימי אבל אספר לכם משהו , בת הזוג שלי לפני שהתחלנו להיות ח
זוג היית חותכת כל יום , הראתי לך אהבה , אמרתי לה שתבטיח לי שהיא מפסיקה עם זה בשבילי ובעיקר בשבילה , היום היא לא עושה את זה יותר , אני סומך עליה , ונותן לה את כל האהבה שבעולם , אל תחתכי זה הורס את החיים , לא שווה !

בואי פרטי אני ממש רוצה לעזור לך ממש ואני לא אשפוט אותך בחיים

בעיקרון לדעתי עדיף לך כן לדבר עם ההורים או מבוגר אחר ולקבל עזרה מקצועית, אבל אם את עוד לא במקום הזה: אם את מרגישה שאת סוג של מכורה לחתוך את עצמך זה בגלל שכשאת עושה את זה משתחררים לך שני סוגים של כימיקלים במוח ואחד מהם גורם לסוג של התמכרות. לפי מה שהבנתי יש סיקורים מסוימים שאמורים לעזור לזה וכל מיני סוגים של ריחות שיכולים להעביר לך את החשק לחתוך כל הזמן וגם ריצה (runners high) יכול ממש לעזור לך אבל אני כרגע די באותו מצב אז אין לי ממש איך לעזור לך יותר מזה.
אני ממש לא מזמן התחלתי ללכת לפסיכולוגית והיא גם מנסה לעזור לי עם זה אז את יכולה לשלוח הודעה בפרטי אם את רוצה שאני אכתוב לך עוד על מה שהיא אומרת לי לנסות או אם את רוצה פשוט לדבר 3>

שואל השאלה:
agam/ana100
הלכתי כמה פעמים עם חולצות קצרות בבית והם לא שמו לב.
אפילו כשהסתובבתי כמה ימים בבגד ים(כי היינו באילת) הם לא שמו לב לצלקות ברגל שלי בהתחלה,וכל הרגל שלי מלאה בצלקות.כשהם שמו לב בסופו של דבר סיפרתי להם שנפלתי ושם זה נגמר.

תחשבי שכל חתך שאת עושה זה עוד צלקת שתצטערי עליה בעתיד אם אין לי עם מי לדבר אני כאן להכל ! רק אל תפגעי בעצמך ותעשי משהו שתצטערי עליו כל כך באמת
יש לי חברה שגם כמוך ויש לה כבר מלא צלקות והיא מצטערת על מה שהיא עשתה

^^ככל שיעבור הזמן ותמשיכי בסופו של דבר ישימו לב.
אלה החיים שאת רוצה לחיות? זה מה שמספק אותך וגורם לך לאושר והנאה?

שלום יקרה
נשמע שאת סובלת וקשה לך ומצאת אולי איזשהו נחמה זמנית בכאב שנגרם מהפציעה, וגם אם את חושבת לפעמים להפסיק עם זה, זה נראה קשה ואולי חסר סיכוי, ומרגישה כנראה חסרת אונים מול מציאות מורכבת...
אני מתאר לעצמי כמה קשה להתמודד עם הרגשה של התמכרות, כאילו אין לך שליטה על מה שקורה איתך, למרות שכנראה הבטחת לעצמך אין ספור פעמים, שזהו, זה נגמר, ולא עובר זמן רב עד ששוב פעם צצים קשיים וסבל, מה שגורם לך כנראה לחזור לפצוע את עצמך.
אני לא איש מקצוע ולכן לא אוכל לענות על השאלה איך מפסיקים עם זה.
יקירתי, חשוב שתדעי שאת לא לבד, אנחנו כאן איתך, את יותר ממוזמנת לשתף לפרוק ולהתייעץ, בצ'ט (אנונימי) של עמותת סה"ר שמופעל ע"י מתנדבים בכל יום חוץ מימי שישי בין תשע בערב לחצות, ואולי יחד נוכל למצוא דרכים לעזור בהתמודדות ובכך להקל עלייך.
מחכים לך...
מתנדב סה"ר
https://sahar.org.il/

אממ, מה שהכי עזר לי זה שכל פעם שרציתי לחתוך שלחתי הודעה לחבר טוב, או שציירתי
עזר לי גם לצייר קווים אדומים על היד
אם הלהבים שלך גדולים אז תקחי יותר קטנים, ובהדרגה תפחיתי את הפגיעה העצמית