2 תשובות
שואל השאלה:
עובדות היסטוריות
קדושים נוצריים קדומים רבים נקראו בשם ולנטינוס.[1] לשני קדושים בשם זה נחלק כבוד ב-14 בפברואר - ולנטינוס של רומא וולנטינוס של טרני.[2] ולנטינוס של רומא היה כומר .
ולנטינוס של טרני היה לבישוף של אינטרמנה (טרני המודרנית) סביב שנת 197, ונאמר כי מת מות קדושים בזמן הרדיפות תחת הקיסר אורליאנוס. גם הוא נקבר בוויה פלמיניה, אך במיקום שונה מוולנטינוס של רומא. שרידיו נמצאים בבזיליקה של ולנטינוס הקדוש בטרני (basilica di san valentino).[6] החוקר ג'ק ב. אורוץ' (jack b. oruch) טוען כי תקצירים של המעשים של שני הקדושים היו כמעט בכל כנסייה ומנזר של אירופה. באנציקלופדיה הקתולית כתוב גם על קדוש שלישי בשם ולנטינוס, שהוזכר בכתבי מרטירולוגיה (מקבץ קטעים ביוגרפיים של קדושים מעונים נוצריים) מוקדמים, בתאריך ה-14 בפברואר. הוא מת מות קדושים באפריקה עם מספר בני לוויה, אולם לא ידוע עליו יותר מכך.[7] ראשו של ולנטינוס הקדוש נשמר במנזר של ניו שר, וינצ'סטר.
ה-14 בפברואר נחגג כ"יום ולנטינוס הקדוש" בזרמים נוצריים שונים. למשל בקרב האנגליקנים בדרגת 'הנצחה' בלוח השנה של קדושיהם. יום חגו של הקדוש ולנטינוס מצוין גם בלוח הקדושים של הכנסייה הלותרנית. עם זאת, בגרסה מ-1969 של לוח ימי הקדושים הקתולי, יום חגו של קדוש ולנטינוס ב-14 בפברואר הוסר מהלוח הרומי הכללי הרומי לטובת לוחות שנה מסוימים (מקומיים או לאומיים) תוך נימוק ש"על אף שזיכרון ולנטינוס הקדוש הוא עתיק, יצוין רק בלוחות מסוימים, שכן, מלבד שמו, מקום ומועד פטירתו, דבר אינו ידוע עליו".[8]
יום החג מצוין בבלצן (מלטה), המקום בו המסורת מספרת כי שרידיו של הקדוש נמצאו, וכן בכל העולם על ידי קתולים מסורתיים שמקפידים על לוח השנה הישן, לפני קביעת לוח מועצת הוותיקן השנייה. בכנסייה האורתודוקסית המזרחית, יום ולנטינוס הקדוש נחגג ב-6 ביולי. הכנסייה האורתודוקסית המזרחית מציינת את חג האהבה של הקדוש המעונה ולנטינוס, הבישוף של אינטרמנה, ב-30 ביולי.
עובדות היסטוריות
קדושים נוצריים קדומים רבים נקראו בשם ולנטינוס.[1] לשני קדושים בשם זה נחלק כבוד ב-14 בפברואר - ולנטינוס של רומא וולנטינוס של טרני.[2] ולנטינוס של רומא היה כומר .
ולנטינוס של טרני היה לבישוף של אינטרמנה (טרני המודרנית) סביב שנת 197, ונאמר כי מת מות קדושים בזמן הרדיפות תחת הקיסר אורליאנוס. גם הוא נקבר בוויה פלמיניה, אך במיקום שונה מוולנטינוס של רומא. שרידיו נמצאים בבזיליקה של ולנטינוס הקדוש בטרני (basilica di san valentino).[6] החוקר ג'ק ב. אורוץ' (jack b. oruch) טוען כי תקצירים של המעשים של שני הקדושים היו כמעט בכל כנסייה ומנזר של אירופה. באנציקלופדיה הקתולית כתוב גם על קדוש שלישי בשם ולנטינוס, שהוזכר בכתבי מרטירולוגיה (מקבץ קטעים ביוגרפיים של קדושים מעונים נוצריים) מוקדמים, בתאריך ה-14 בפברואר. הוא מת מות קדושים באפריקה עם מספר בני לוויה, אולם לא ידוע עליו יותר מכך.[7] ראשו של ולנטינוס הקדוש נשמר במנזר של ניו שר, וינצ'סטר.
ה-14 בפברואר נחגג כ"יום ולנטינוס הקדוש" בזרמים נוצריים שונים. למשל בקרב האנגליקנים בדרגת 'הנצחה' בלוח השנה של קדושיהם. יום חגו של הקדוש ולנטינוס מצוין גם בלוח הקדושים של הכנסייה הלותרנית. עם זאת, בגרסה מ-1969 של לוח ימי הקדושים הקתולי, יום חגו של קדוש ולנטינוס ב-14 בפברואר הוסר מהלוח הרומי הכללי הרומי לטובת לוחות שנה מסוימים (מקומיים או לאומיים) תוך נימוק ש"על אף שזיכרון ולנטינוס הקדוש הוא עתיק, יצוין רק בלוחות מסוימים, שכן, מלבד שמו, מקום ומועד פטירתו, דבר אינו ידוע עליו".[8]
יום החג מצוין בבלצן (מלטה), המקום בו המסורת מספרת כי שרידיו של הקדוש נמצאו, וכן בכל העולם על ידי קתולים מסורתיים שמקפידים על לוח השנה הישן, לפני קביעת לוח מועצת הוותיקן השנייה. בכנסייה האורתודוקסית המזרחית, יום ולנטינוס הקדוש נחגג ב-6 ביולי. הכנסייה האורתודוקסית המזרחית מציינת את חג האהבה של הקדוש המעונה ולנטינוס, הבישוף של אינטרמנה, ב-30 ביולי.
שכל אחד יחגוג מה שהוא רוצה זה לא משנה שזה ישראל זו מדינה יהודית לא דתית