את רבקה נשא יצחק לאישה בגיל ארבעים. כשחולפים השנים ועדיין לא נולדו להם ילדים, מתפלל יצחק לבורא העולם ותפילתו מתקבלת: רבקה הרה. ההתרוצצויות בבטנה גורמות לה לגשת אל הנביא המבשר לה כי עומדים להיוולד לה תאומים. עוד הוא מגלה לה, כי מתאומים אלו יצאו שתי אומות שייאבקו זה בזה. הנבואה מתגשמת ובבוא היום נולדים להם התאומים. הראשון, אדום ושעיר, מקבל את השם עשו; אחיו יצא כשהוא אוחז בעקב הראשון, ולפיכך קיבל את השם יעקב. כשגדלו, עשו הפך להיות צייד ויעקב בילה את ימיו בלימוד תורה. באחת הפעמים שב עשו מן השדה עייף ולאפו מגיע ריח תבשיל העדשים שמבשל יעקב. עשו הרעב מבקש מאחיו לאכול את התבשיל, ויעקב מסכים בתנאי שימכור לו את בכורתו. עשו מסכים, אוכל ושותה ומלגלג בעסקה שעשה זה עתה. לפני מות יצחק, מבקש יצחק המזדקן לברך את בנו בכורו עשו. הוא לא מודע למעשיו הרעים, וכן לעובדה שעשו כבר מכר את בכורתו ליעקב; "צא השדה וצודה לי ציד... בעבור תברכך נפשי בטרם אמות" הוא מורה לבנו. רבקה, שידעה על מעללי עשו, מחליטה כי הברכות מגיעות ליעקב. היא מלבישה אותו בבגדי עשו, וכן בעורות גדיי עיזים כדי לטשטש את ההבדל בין יעקב החלק לעשו השעיר. כשהוא נכנס אל אביו, מתפלא יצחק: הקול קול יעקב, הוא אומר, אך הידים ידי עשו! יצחק מברך את יעקב: "ויתן לך אלוקים מטל השמים... יעבדוך עמים, וישתחוו לך לאומים... גביר לאחיך... אורריך ארור, ומברכיך ברוך". בעוד יעקב יוצא, נכנס עשו ומגלה את מה שהתרחש. "בא אחיך במרמה ולקח את ברכתך", מתנצל יצחק; זו לא הפעם הראשונה שהוא נוהג כך מגיב עשו בכעס, הוא גם נטל את בכורתי; כעת יודע יצחק, כי אכן ראוי היה יעקב לקבל את הברכות. כשעשו בוכה ומבקש ברכה מאביו, אביו מעניק לו ברכה הנופלת בערכה מברכת יעקב. עשו הכועס מבטיח לנקום ביעקב ולרצוח אותו, מיד לאחר מיתת אביו יצחק.