13 תשובות
אשמח לעזור
אני מכיר את המצב. באמת.
ואני אשמח להגי לך מה אני עשיתי אם תרצי.
תכבדי אותם בבית שלהם בחוץ תהני זה החיים שלך
אני הייתי שנה שעברה בדיוק במצב הזה... (עכשיו אני יב) אבל בסופו של דבר חזרתי לדת בעצמי כי הבנתי כמה דברים בחיים.. בנוגע לשאלה, תסבירי להם שהם צריכים לקבל אותך, שיחיו עם העובדה שאת בת 18 עוד מעט ואז את כבר בנאדם לעצמך ולא תחתיהם...פחות כיף לשמוע מבנאדם שעוזב את הדת.. אבל אני מבין אותך כי אני גם בגיל הזה עכשיו, קיצר, מקווה שעזרתי, ואם את רוצה את מוזמנת לדבר איתי בגובה העיניים בפרטי(:
מכיר את המצב מבן דוד שלי.

אני חושב שכדאי לך לדבר איתם על זה ולהסביר להם את המצב בדיוק כמו שהסברת פה.

אלו החיים *שלך*, הבחירות *שלך*, האמונה *שלך*, דרך החיים *שלך* .

זאת מי שאת והם לא יכולים לעשות דבר בנושא.
מה הם ההןרים שלך חרדיים או דתיים?!
שואל השאלה:
דתיים
אנונימית
בת כמה את
שואל השאלה:
17
אנונימית
אני מציע לך לחשוב על גיוס לצבא ולצאת בגלוי מהדת לקראת הגיוס
עצם היציאה בתבונה דורשת אומץ רב אבל זה שווה את זה לגמרי

אני אגב גם כן חילוני בסתר בשלב זה
שואל השאלה:
אני הולכת לצבא
אנונימית
אם תירצי אשמח לדבר איתך ולעזור לך
ואת עושה צעד נכון בזה שאת מתגייסת וזאת תהיה אחלה הזדמנות להפוך לחילונית בגלוי
אם אצלכם זה לא מצוי וזה מוזר, לא כדאי לך לעשות דברים שיתריסו נגד הסביבה, רק את תסבלי מזה, כעסים ויכוחים מריבות וזה גם יצער את ההורים שלך והם אולי חלילה יחלו מזה, אלא אכ זה לא כזה גרוע בעינהם..
אני מציע, או שתתחזקי ותלמדי קצת מה יתן לך סיפוק רוחני מהדת ומהחיים, ואז תוכלי להיות שלווה ורגועה,
או שתהיי חילונית ותחפשי את דרכך בחיים, אבל תכבדי את המשפחה ואת ההורים, תחשבי, הם יתחתנו והשקיעו את כל חייהם למען הילדים שלהם, היו ערים בלילות כדי שתיהיו שמחים, ועכשיו אם תעשי נגדם דברים שיעשו להם רע, את לא רק מאכזבת אותם את גם מפחידה אותם שתגררי אחרייך את כל האחים... ותחשבי שגם ההורים בינם לבן עצמם יכולים להסתכסך מזה, ולחלוק איך להתייחס להתנהגות שלך, ואת עלולה להמיט אסון על הרוגע של המשפחה, ותדעי שזו דרך אל חזור, כי גם אם תרצי לחזור יהיה לך קשה מאוד, בגלל שכבר עשית צעד.. ותתבישי להתקפל...
אז גם אם את חושבת שאת צודקת, את צריכה לחשוב 20 פעמים האם צעד כזה לא יזיק לך לחיים, ולכל המשפחה.
אז גם אם את לא יכולה ולא מעוניינת להשאר דתיה, תשתדלי לא בתוך הבית של ההורים, את יכולה להודיע להם שאת מעונינת בדרך אחרת, אבל שאת מכבדת אותם ואת המשפחה, ובבית כלפי חוץ תשארי דתיה, ורק כדי להשאיר את האווירה הטובה והשלווה בבית, ושלא להחזיר רעה תחת טובה, אני מאמין שגם אם יהיה להם קשה, הם יותר יקבלו את זה וזה הרע במיעוטו, בלי קשר לדת, זה עיניין של להיות בן אדם מתחשב ואנושי, אם היית יודעת מה ההורים שלך הקריבו למענך ולמען הילדים.. היית בטוח חושבת אחרת, אז תנסי קצת להכנס לראש שלהם ולהבין את הצד השיני.
ושוב, אני יותר מציע לך ללכת ליעוץ ולהבין אולי תוכלי להשאר דתיה ולהתחזק, אולי תוכלי להבין מה חסר לך שלא חסר לאחרים ולהשלים את הפער, אבל אם כבר חשבת והחלטת שאת עוזבת- תיקראי שוב את השורות למעלה... :)

והעיקר שתיהיי שמחה ומרוצה ממה שעשית!