מה הנס הכי גדול שקרה לכם בחיים והציל אתכם ?

החלמתי מסרטן

אח שלי הטביעה אותי בברכה ואף אחד לא שם לב והוא חשב שזה בצחוק ועוד שנייה כבר לא הייתי פה עכשיו..כבר ראיתי את האור ופיתאום צברתי כוחות אחרונים ועוד איך שהוא אני פה ברוך השם

וגם שהייתי בת שנתיים כזה שנה וחצי אז עליתי על מגלשה מים בבית מלון והיתגלשתי לברכה עמוקה ואמא שלי חשבה שאני עם אבא שלי והוא חשב שאני איתה קיצרר כבר עוד שנייה טבעתי ופיתאום מזל שחברה של אמא שלי ראתה אותי וקפצה למים והצילה אותי וגם היה שם מלא אנשים לפי איך שההורים שלי אומרים לי חח הם אמרו שאין להם מושג איך היא פיתרון ראתה אותי

וכמה פעמים שנה שעברה כמעט טבעתי בחוג(גלישה)בלי העין הרע ולמזלי אני בסדר חחח יש לי כבר עבר של טביעות

יש ניסים שקרו לאחים שלי והאיתי שזה קרה להם אבל אני כבר לא יחפור..^-^

^ממליצה לך לא להתקרב למים עמוקים ולהתקלח עם מצופים חחח את יותר ביש מזל ממני

אני חושבת שאמא שלי די הצילה אותי מעצמי
כל כך הרבה פעמים
והיא ממשיכה לעשות את זה
וגם העובדת הסוציאלית שלי שאני אוהבת אותה ברמות אחרות פשוט
היא עזרה לי בכל כך הרבה דברים

זה עזרה נפשית כאילו
אין לי משהו פיזי שקרה לי בלי עין הרע

קרו לי לא מעט ניסים בחיי. כשהייתי ילדה עברתי ניצול מיני (אונס, אבל זה מרגיש לי ככ מגעיל לדבר על זה ככה אז אני קוראת לזה ניצול כי זה הכי נכון בעיניי), באותו הזמן בדיוק נכנסתי לחינוך הדתי וממש התחברתי ונהייתי מקורבת לדת, כיום אני פחות מקורבת אבל משתדלת לשמור על מצוות. הדת די עזרה לי להתמודד.

הייתי מאושפזת למשך כמה חודשים בשל גידול והייתה לי התמכרות לא קטנה למורפיום. גם הייתי במצב בריאותי ממש רע (ערש דווי האמת, הרופאים היו בהלם ששרדתי) ויצאתי מזה בשלום.

עכשיו לאחרונה נכנסתי למערכת יחסים ראשונה, ולא משנה מה יחשבו, בינתיים אני מאושרת מאוד ואני צופה לנו גדולות. זה באיזשהו מובן הציל אותי גם, זה גם נס בעיניי, כי אני בקרוב בת 20 והוא הראשון שהרשיתי לו להתקרב אליי ככה.

שאני עדיין בחיים למרות שהרופאים נתנו לי זמן מוקצב לחיות גל שנה עומרים לי שזאת השנה האחרונה שלי

נס קפה

יצאתי ממערבולת מסוכנת בהודו

השתקמתי ממחלה שהיתה לי

שברתי את היד כל-כך חזק שהיה סיכוי לניתוח.בסוף לא היה צריך

כשהייתי קטנה כמעט מתתי פעמיים, כאילו אמא שלי הייתה נותנת לי ענבים והייתי נחנקת מהם, וכבר הפכתי לכחולה כזה ואז כבא שלי הגיע והוציא לי אותו

שיש לי את ההורים שלי
אבא
ואמא
שלי. הם הנס.

נפלתי עם הפנים למטה על כיסא הפוך(עם הרגליים כלפי מעלה). הרגל של הכיסא פספסה לי את העין במשהו כמו סנטימטר וחצי.

כמעט נפל עליי מוט ברזל ענק והוא נעצר משהו כמו סנטימטר מעל הראש שלי, אם היה פוגע רוב הסיכויים שהייתי מתה

אין לי באמת נס כזה, אבל אני יכולה להגיד שהבן זוג שלי הציל אותי..
במובן נפשי, הייתי על הפנים מרוב שהייתי נואשת

פעם פשוט אכלתי סוכריה במקס סטוק לכיף שלי ופשוט התחלתי להיחנק, נהייתי אדומה ועוד שנייה מתתי. לא היה אף אחד לידי (ממי שמכיר אותי) ומי שראה לא עזר. איכשהו הגעתי לאבא שלי, לא מצליחה לדבר או לזוז. יצאו לי חירטוטים במקום מילים, עד יום אין לי מושג מה נכנס לי לגרון, פשוט שהשתעלתי זה נהיה יותר גרוע וממש נבהלתי כי זה לא קרה לי אף פעם. איכשהו אחרי זה הצלחתי לנשום.