בבקשה תכנסו בבקשה מתחננת

חנה סנש נודעה כמשוררת וככותבת מוכשרת. היא ניהלה יומן אישי עד יומה האחרון. לאחר מותה התגלו שירים שהיא כתבה, ושניים מהם היו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי והתרבות הישראלית, "אשרי הגפרור" ו"הליכה לקיסריה". כמו-כן הרבתה סנש לכתוב מכתבים, גם בימים שבהם שליטתה בעברית הייתה לא מושלמת. בין היתר, כתה מחזה בשם "הכינור", על חיי הקיבוץ. סנש המשיכה לכתוב גם בהונגרית, ושיריה קובצו ואף תורגמו לעברית.

ב-1950 הובאו שרידיה של חנה סנש לקבורה בהר הרצל בירושלים. בנובמבר 2007 הובאה המצבה של חנה סנש מבית הקברות היהודי בבודפשט לבין הקברות בקיבוצה, שדות ים.

חנה סנש הפכה לדמות סמלית בתרבות הישראלית, כסמל לגבורה ומסירות-נפש. לא פחות מכך מוערך כישרונה הספרותי, שהותיר לנו יצירות מעטות אך אהובות מאוד החיות בתרבות הישראלית עד עצם היום הזה, אף ללא קשר לסיפור חייה של סנש ולסופם הטרגי. דמותה שימשה ברומנים, במחזות וגם בקולנוע, ובכל זאת יותר מכל נוכחים שני השירים שלה שהולחנו ובוצעו בידי זמרים וזמרות רבים, מגדולי הזמר העברי בשלושת הדורות שחלפו מאז מותה ב-1944. "הליכה לקיסריה" ו"אשרי הגפרור" הולחנו על-ידי דוד זהבי ואברהם דאוס.

מקווה שעזרתי קצת

פעולותיה של חנה סנש השפיעו על החברה הישראלית רבות. ראשית, הקרבתה למען הארץ, הציונות הרבה שלה ותרומתה לישראל בכך ששירתה בצבא הבריטי נגד גרמניה הנאצית וגם בכך שעמדה באומץ רב בעינויי השבי הקשים שקיבלה כשנחשפה בהונגריה.
בנוסף, שיריה, מכתביה והכתבים הרבים שהשאירה לאחר מותה מהווים חלק גדול מיצירות ישראליות ומהווים דוגמה לנציגות ציונית.