5 תשובות
אני מזדהה איתך... קרה לי...
פשוט תנסי למצוא את הדברים הטובים ביותר שבה... אבל אל תשכחי מה שהיא עשתה לך... אבל גם אל תשנאי אותה על זה...תנסי לא לחשוב על זה יותר מדיי...
וזה שאת קנאית... בוא נודה בזה... גם אני...תנסי להפוך את הקינאה לדבר טוב... איך?!
אם את מקנה במשהו אז אל תשנאי אותו אלא תנסי לשנות את עצמך ככה שתיהיה יותר טובה ממנו... שהקינאה הזאת תתן לך סוג של מרץ...
אתן דוגמא הכי פשוטה: אם את קיבלת 52 וחברה שלך קיבלה 99 תהפכי את הקינאה למרץ... תעבדי יותר קשה... שהיא תיהיה הדוגמא בשבילך תשאפי גם כמוהה...
פשוט תנסי למצוא את הדברים הטובים ביותר שבה... אבל אל תשכחי מה שהיא עשתה לך... אבל גם אל תשנאי אותה על זה...תנסי לא לחשוב על זה יותר מדיי...
וזה שאת קנאית... בוא נודה בזה... גם אני...תנסי להפוך את הקינאה לדבר טוב... איך?!
אם את מקנה במשהו אז אל תשנאי אותו אלא תנסי לשנות את עצמך ככה שתיהיה יותר טובה ממנו... שהקינאה הזאת תתן לך סוג של מרץ...
אתן דוגמא הכי פשוטה: אם את קיבלת 52 וחברה שלך קיבלה 99 תהפכי את הקינאה למרץ... תעבדי יותר קשה... שהיא תיהיה הדוגמא בשבילך תשאפי גם כמוהה...
תקשיבי אחותי, אני מבינה אותך לגמרי
הקנאה הזאת שאוכלת אותך מבפנים. למה? למה הילדה הזאת זוכה בדברים הטובים? במיוחד כשלא מגיע לה, ולהפך, לי מגיע.
זה כל כך נורא להרגיש ככה, אבל תזכרי, זה יעבור.
אין לך שום דרך להפסיק להיות צבועה, כי את שונאת אותה, ואם תפסיקי לשנוא אותה את תהיי צבועה אל עצמך.
תחייכי ותלכי בראש מורם, אל תתני לקנאה הזאת להוריד אותך, כי זה לא שווה את זה, מנסיון.
כן, אני יודעת מה את חושבת עכשיו. "אם זה מנסיון, אז היא בטוח אמורה לדעת שזה לא כ"כ פשוט להתעלם מהתחושה הזאת".
אני יודעת מותק, באמת שכן. אני יודעת שזה דורש כל כך הרבה מאמצים, אבל לאט לאט ממשיכים, מכירים אנשים חדשים, ובסופו של יום- היא זאת שתקנא בך.
בהצלחה אהובה, תראי לעולם שאת יותר שווה ממנה:)
הקנאה הזאת שאוכלת אותך מבפנים. למה? למה הילדה הזאת זוכה בדברים הטובים? במיוחד כשלא מגיע לה, ולהפך, לי מגיע.
זה כל כך נורא להרגיש ככה, אבל תזכרי, זה יעבור.
אין לך שום דרך להפסיק להיות צבועה, כי את שונאת אותה, ואם תפסיקי לשנוא אותה את תהיי צבועה אל עצמך.
תחייכי ותלכי בראש מורם, אל תתני לקנאה הזאת להוריד אותך, כי זה לא שווה את זה, מנסיון.
כן, אני יודעת מה את חושבת עכשיו. "אם זה מנסיון, אז היא בטוח אמורה לדעת שזה לא כ"כ פשוט להתעלם מהתחושה הזאת".
אני יודעת מותק, באמת שכן. אני יודעת שזה דורש כל כך הרבה מאמצים, אבל לאט לאט ממשיכים, מכירים אנשים חדשים, ובסופו של יום- היא זאת שתקנא בך.
בהצלחה אהובה, תראי לעולם שאת יותר שווה ממנה:)
גם לי יש ''חברה'' שאני לא אוהבת בכלל בלשון המעטה בגלל כל הפעמים שהיא התייחסה אלי מגעיל
פשוט תתרחקי ממנה, לא מגיע לך להרגיש ככה
פשוט תתרחקי ממנה, לא מגיע לך להרגיש ככה
אנונימית
אני גם ממש קנאית. גם אני חושבת שזה קשור לעבר שלי אבל תמיד הרגשתי קצת מקופחת, כאילו אנשים מעדיפים אחרים ממני. האחים הגדולים היו יותר בינם ובין עצמם ואני נחשבתי ה"תינוקת הבכיינית והמעצבנת", המשפחה המורחבת תמיד הביאה יותר כסף ודברים לאחים הגדולים בטענה שאני "קטנה מידי" וכאלה, ונראה לי זה נשאר איתי עד היום. אני ממש קנאית אבל משתדלת לא להראות את זה, די כמוך. היו תקופות שממש שנאתי חלק מהחברות שלי, מסיבות שונות אבל בעיקר כי לא הייתי בטוחה כמה הן אמיתיות איתי, או שהרגשתי שבתכלס הן מעדיפות להיות עם בנות אחרות, או לפעמים כשהן התעלמו ממני והעדיפו לשבת ליד מישהי אחרת. הייתה לי חברה ששתינו היינו חדשות בכיתה בתיכון, על ההתחלה ממש התחברנו היינו כמעט כל הזמן ביחד ושנה לאחר מכן היא התחברה יותר לילדה שהיא ישבה לידה ביום הראשון של כיתה י(כי ביום הראשון עוד לא הכרתי אותה), והתחילה להתרחק ממני ובכללי להתחבר יותר לחבורת בנות אחרות.
די כעסתי עליה על זה, אולי כי לי תמיד מספיקה חברה אחת שלה אני ממש נאמנה אבל אני לא הספקתי בשבילה, אבל לא אמרתי לה שום דבר על זה, פשוט הזכרתי לעצמי שזכותה, לא כולם כמוני, היא צריכה להיות עם מי שהיא רוצה באותו רגע ואני צריכה לקבל את זה. נשארנו חברות עד היום(סיימתי תיכון) פשוט לא כאלה קרובות אבל עדיין היו לי זמנים טובים איתה והיא באמת ממש נחמדה. זה בסדר להתעצבן ולכעוס אבל צריך להבין שזה לא בריא, רוב האנשים לא יהיו רק איתך(חוץ מבני זוג), הם ירצו גם להכיר עוד אנשים ולהיות איתם לפעמים. מודה, שעדיין אני קנאית בטירוף אבל מתמודדת עם זה, אין מה לעשות, וכמובן שזה תמיד מאבק עצמי אני אף פעם לא מראה כלפי חוץ.
די כעסתי עליה על זה, אולי כי לי תמיד מספיקה חברה אחת שלה אני ממש נאמנה אבל אני לא הספקתי בשבילה, אבל לא אמרתי לה שום דבר על זה, פשוט הזכרתי לעצמי שזכותה, לא כולם כמוני, היא צריכה להיות עם מי שהיא רוצה באותו רגע ואני צריכה לקבל את זה. נשארנו חברות עד היום(סיימתי תיכון) פשוט לא כאלה קרובות אבל עדיין היו לי זמנים טובים איתה והיא באמת ממש נחמדה. זה בסדר להתעצבן ולכעוס אבל צריך להבין שזה לא בריא, רוב האנשים לא יהיו רק איתך(חוץ מבני זוג), הם ירצו גם להכיר עוד אנשים ולהיות איתם לפעמים. מודה, שעדיין אני קנאית בטירוף אבל מתמודדת עם זה, אין מה לעשות, וכמובן שזה תמיד מאבק עצמי אני אף פעם לא מראה כלפי חוץ.
אנונימית
היי אהובה(:
זה אולי נשמע כמו ניסוח מוזר להתחיל איתו תשובה לשאלה הזאת, אבל חברה שלך עושה לך טובה ענקית.
תני לי להסביר את עצמי: את לא כועסת ושונאת ומקנאה בגלל חברה שלך. הסיטואציות עם חברה שלך מהוות טריגר לרגשות כואבים שהיו שם הרבה הרבה לפניה.
היא עוזרת לך להביא למודעות את הסכסוכים הפנימיים שלך, ובכך לפתוח לך דלת לעשות שלום *עם עצמך*.
לשנות אמונות, קווי מחשבה, לשלוח אהבה למקומות שאת מקפחת בעצמך.
לעשות שיחה עם חלקים מסוימים בך שאת מתנגדת אליהם ולשאול אותם למה הם שם ובמה הם תורמים לך-ותראי שהם יענו(:
אז תגידי לה תודה לחברה הזאת, ולכי תיצרי לך את הגירסה הגדולה הבאה שלך.
זה אולי נשמע כמו ניסוח מוזר להתחיל איתו תשובה לשאלה הזאת, אבל חברה שלך עושה לך טובה ענקית.
תני לי להסביר את עצמי: את לא כועסת ושונאת ומקנאה בגלל חברה שלך. הסיטואציות עם חברה שלך מהוות טריגר לרגשות כואבים שהיו שם הרבה הרבה לפניה.
היא עוזרת לך להביא למודעות את הסכסוכים הפנימיים שלך, ובכך לפתוח לך דלת לעשות שלום *עם עצמך*.
לשנות אמונות, קווי מחשבה, לשלוח אהבה למקומות שאת מקפחת בעצמך.
לעשות שיחה עם חלקים מסוימים בך שאת מתנגדת אליהם ולשאול אותם למה הם שם ובמה הם תורמים לך-ותראי שהם יענו(:
אז תגידי לה תודה לחברה הזאת, ולכי תיצרי לך את הגירסה הגדולה הבאה שלך.