14 תשובות
בהתחלה הייתי נהנית
אחרי זה זה באמת הפך לעינוי
אחרי זה זה באמת הפך לעינוי
שואל השאלה:
למה?
למה?
אנונימית
כן זה כיף
כי לא היה לי כוח לזה יותר רציתי כבר לגשת לטסט
עשיתי 4 וברחתי כל עוד נפשי בי
וואלה כן
שואל השאלה:
^^מה, לא המשכת לעשות שיעורים? לא חבל?
^^מה, לא המשכת לעשות שיעורים? לא חבל?
אנונימית
אין לי כח לזה וגם אני הגעתי למסקנה שאני לא צריכה רישיון
בהתחלה שנאתי את זה ממש וככל שהתקדמתי זה הפך משנאה לחוסר מוטיבציה להמשיך ואז לקחתי הפסקה של חצי שנה בערך ורק עכשיו חזרתי לזה ועכשיו אני רצה עם השיעורים ומתה לסיים עם זה כבר אין לי כוח ומוטביציה למצוא זמן ולקבוע שיעורים ותמיד בשיעורי נהיגה מורי נהיגה תמיד מעירים על טעויות ממש קטנות ומעצבנות שאתה רואה מסביב שכל המכוניות לא עושות את זה ורק בגלל שאתה לומד נהיגה אומרים לך לעשות ככה ובתכלס אף אחד אחר בכביש לא עושה את זה אז מתה כבר לסיים עם השיעורים ולעבור כבר טסט ולהיות יותר חופשייה בכביש
אנונימית
אני נורא אהבתי את זה גם רציתי ללמוד והכל עבר די חלק
את הראשונים שנאתי כי הייתי גרוע,אחרי שקלטתי את העניין ממש אהבתי את זה חוץ מהקטע שלפעמים המורה היה מלחיץ אותי אבל סך הכל היה כיף
אנונימי
בהתחלה די אהבתי, אבל אני בכללי פרפקציוניסטית וגם עם אופי די לחוץ ויש לי נטייה לחלום בהקיץ ולעשות טעויות מחוסר תשומת לב. הנהיגה עצמה די כיפית אם כי מלחיצה לפעמים. אבל אני פחות נהנית כי המורה שלי לנהיגה די מתעצבן כל פעם שיש לי שאלות, או על טעויות מסוימות וגורם לי להרגיש רע עם עצמי. הוא כמעט אף פעם לא נותן מחמאות על הנהיגה, בעיקר גורם לי להרגיש רע על כל טעות ולפיכך לפחד עוד יותר לטעות. אני אפילו לא חושבת שאני כזאת גרועה, רק כמה דברים קטנים להשתפר בהם. אני מניחה שאני פשוט צריכה יותר חווית למידה- אם אני טועה להסביר ברוגע ובהיקפיות מה עשיתי לא טוב, במקום להתעצבן שאני לא יודעת דברים בסיסים, שאין לי הגיון בסיסי, פשוט להגיד לי שאדע לפעם הבאה.
אנונימית
שואל השאלה:
תודה על התשובות!
תודה על התשובות!
אנונימית
כמו שהרוב אמרו פה בהתחלה זה כיף ומדליק והכל, ועכשיו שאני כבר אחרי טסטים שנכשלתי ועושה עוד שיעורים אז השיעורים פשוט סיוט וכבר אין מוטבציה וזה. אבל לא רוצה להוריד לך, זה סבבה סך הכל