אמא שלי נפטרה וכל פעם שאני שומעת אמא ובת מדברות או רואה אמא ובת, זה יוצר תחושה רעה פתאום, אני אוטומטית חושבת על אמא שלי

להתנחם בזה שהייתה לך אמא טובה
לי לא

שואל השאלה:
אני בת 17

קודם כל משתתפת בצערך אני לא אנסה לייפות את המצב,את הולכת לעבור תקופה קשה כל קיר בבית יזכיר לך אותה כל מילה שמישהו קרוב יגיד לך עלייה יגרום לך לבכות אבל תזכרי
שזה תקופה קשה הכאב לא עובר בשלב מסוים אבל זה נהיה יותר קל בסופו של דבר אמא שלך הייתה רוצה שתעברי הלאה ותחיי את החיים שלך כמו שהיא הייתה רוצה שתחיי אותם
תהיי חזקה

שואל השאלה:
תודה
זה קרה מלפני איזה שבועיים ואת האמת פשוט שזה הולך ונהיה יותר קשה

משתתף בצערך קודם כל
וזה דבר לגיטימי
כל דבר שאת צריכה אני באמת כאן מוזמנת לפנות אלי

עצוב:(...שלא תדעי עוד צער !

היי אהובה את מוזמנת לפרוק לי בפרטי מבטיחה לא לספר לאף אחד..
שלא תדעי עוד צער❤

כ"כ מבינה אותך זה עוד טרי ותלמדי לחיות עם זה ולהשלים .. היא שומרת עלייך מלמעלה ואיתך רוחנית בכל צעד אין תרופה לגעגועים כשמאבדים משהו או מישהו מעריכים אותו כפליים
מאחלת לך שתהיי חזקה ולא תדעי עוד צער

משתתף בצערך, גם שלי נפטרה ב2015 אז אני יכול להבין אותך, הזמן יעשה את שלו אבל לצערי זו טראומה לכל החיים=/ מקווה שזה ישתפר ותרגישי יותר טוב. אני יודע איך זה מרגיש.

אני במקומך הייתי חושבת עליה
הייתי חושבת איך היא ואיזה אמא טובה הייתה.
תנסי לצאת עם חברות יותר כדי לא לשים לב לסביבה.

אותו סיפור קרה לי עם אבי..
משתתפת בצערך,תראי זה לא סוד גדול שלעולם הזה יש דרכים אכזריות להראות לך שכלום לא לתמיד,גם אנחנו מן הסתם נעלמים.
רק הזיכרון בראשנו נשאר,עם כל הכאב וההבנה שאין לך את זה,את צריכה לגבור על המציאות,אני לא מתכוונת שלגמריי תתרחקי ממנה אלא יותר תאמצי שיטה שנועדה כדי לגרום לך להיות חסינה ממנה.
והרי לך השיטה:לכל בן אדם שנמצא איתנו יש משהו אחד שנשאר אחריו ויודעת מהו?הקול שלו..
לכן הייתי מציעה גם לך להשתמש בקול שלה,מזיכרון רחוק איתה וכל יום תודי לה על משהו,בהתחלה זה יהיה קשה אני יודעת(הייתי קרובה לאבא יותר מאלוקים)אבל לאט לאט תראי שדברים מתחילים להסתדר לך והודות למה?לזה שהיא עדיין מעבירה לך אנרגיות גם מהמקום שהיא נמצאת בו,בכל מקרה דברי איתי מתי שבא לך,שלא תדעי צער לעולם ותדאגי לדברים טובים לקרות.

אין לי יותר מדי מה לומר חוץ משלוח לך המון המון חיבוקים ואהבה. אני איתך מתי שתצטרכי, תמיד מוזמנת לשלוח הודעה ולפרוק או סתם לדבר.
הכאב הוא משהו שתמיד תמיד יהיה, אבל בשלב מסויים לומדים בלית ברירה לחיות איתו איכשהו בשלום, ולהמשיך את החיים.
זה עוד טרי, מותר לך לכאוב את זה, לבכות, לא לעשות יותר מדי.
אחרי התקופה הקרובה את לאט לאט תקומי פיזית ונפשית מבלי שתשימי לב. בהתחלה תעשי דברים על אוטומט, רק כי צריך לעשות, ואחר כך תמשיכי לדברים שאת גם אוהבת ונהנית לעשות אותם.
אמא שלך שומרת עלייך ואיתך כל הזמן, זה שפיזית את לא רואה אותה לא אומר שנפשית היא לא כאן.
אני אוהבת אותך ומאחלת לך בע"ה רק טוב.
ושוב, מתי שתרצי - אני פה בשבילך.

היי, משתתפת בצערך. אני ללא ספק יכולה להבין מה את מרגישה. אבא שלי נפטר לפני קצת יותר מחצי שנה וכן,זה נהיה קשה יותר ויותר הזמן לא באמת מרפא כמו שאומרים,וכן גם כשאני רואה בת ואבא מדברים או שחברות שלי אומרות לי אבא שלי קנה לי או אבא שלי עשה לי זה צובט לי בלב. אני כאן בשבילך במידה ואת צריכה :) הטיפ שלי לתת לך הוא פשוט לבחור בחיים. אין מה לעשות הזמן לא עוצר הוא ממשיך לרוץ,תרוצי ביחד איתו תחיי את חייך ובסוף כולם נפגשים.

דבר ראשון משתתפת בצערך
ולי זה לא קרה עם אמא שלי זה קרה לי עם סבא שלי ואני לא יכולה לדמיין כמה זה קשה לחיות בלי אמא
לי זה עבר עם הזמן פשוט אבל אני עדיין מתגעגעת ותזכרי שיש עוד אנשים שעוברים כאלה דברים ואת לא לבד בסיפור הזה ואם את צריכה מישהו לדבר איתו אני ישמח

כולם כאן איתך כולנוו אחים. את צריכה להיות גאה שאת מתמודדת עם דברים קשים ועומדת בהם. החיים בעתיד יהיו קלים יותר כי את מכושלת. שולח חיבוק ואהבה! עם כל הלב באמת!

שואל השאלה:
ואי איזה הזוי זה..
תודה רבה לכולם באמת, חח הפתעה להיכנס ולראות כל כך הרבה תשובות מהלב (:
באמת שאני לא יודעת, אני לא יודעת אם באמת יש חיים אחרי המוות, אף אחד לא יודע. הכל מתבסס על אמונות, אני עוד לא גיבשתי אחת כזאת כנראה, זה קשה.
זה פשוט לעבור בחדר שלה והיא לא שם, הבגדים, האיפור, הבשמים נשארו.
לראות "אמא" בהודעות ולדעת שלא יהיה מענה. לקרוא התכתבויות שבהן תמיד דאגה ושאלה אם אני בסדר ואם אני אוהבת אותה, לראות תמונות שלה, סרטונים..
לרצות את החיבוק המנחם והאמיתי שהוא רק שלה אבל לא לקבל אותו.
לראות שאמהות של אחרים מכינות להם את האוכל האהוב עליהן, שהן דואגות להם ואפילו כשהם רבים חח..
(מי שמתעניין, אמא שלי חלתה בסרטן שחיסל אותה ממש תוך חצי שנה- הוביל למלא תופעות לוואי ולתת משקל רציני, סבל מייאש ורע)
בקיצור, תודה על השיתופים קראתי הכל, אני תמיד מתמודדת.. תעריכו את אמא שלכם, כל עוד מביאים לכם טוב תקבלו אותו באהבה (:

היי אהובה שלי,סיפור מאוד עצוב ואיך אומרים,אלוקים גאל אותה מיסורייה בזמן,גם אבא שלי עבר את אותו סיפור בדיוק.
תהיי בטוחה שהאמונה תגרום לך להחיות את האור הגדול שהיא העניקה לך,תראי לה גאווה דווקא בזמנים הכי הזויים,בדרכים הלא שגרתיות,אל תשכחי היא עברה בית,לא משפחה אחרת.דברי איתה בכל שעה תוך כדי שקשה לך,הייתי מציעה להתנתק מהמצב עד שתגיעי להשלמה הסופית,שלא נדע יותר דברים רעים.

לפחות תתנחמי שזכית גם אם לזמן קצר באמא טובה ואוהבת ושהזיכרון הזה ילווה וינחם אותך במקרה שלי "זכיתי" לאמא רעה שלא אוהבת
שלא תדעי עוד צער