איך הייתם מרגישים אם היו זוכרים את יום ההולדת של כולם ורק את שלכם שוכחים?

כלום. אני רגילה ששוכחים אותי.

לא נורא,
הייתו אולי קצת מתבאסת .

שהם לא באמת חברים שלי / משפחה פוגעת

הייתי מתבאסת באיזושהי מידה, אבל גם זה עובר.

היי המצב שלי.
מאז ומתמיד יש לי יומולדת ביום החמישי ללימודים לחברה ממש טובה שלי שבוע אחרי ותמיד כולם שוכחים את היומולדת שלי גם אם אני מזכירה להם, ואז ביומולדת שלה כולם אומרים לה מזל טוב, מורים, ברים, תלמידים רנדומליים שהיא בקושי מכירה ומנסתם שמביאים לה גם מתנות וברכות. וזה כולל את כמעט כל הימי הולדת של חברות שלי.

פשוט חיים עם זה.
לא שיש משהו אחר לעשות

חחח קודם כל זה רק נראה שזוכרים את של כולם, פשוט כי אתה שם לב יותר עבור עצמך מאשר אחרים. בדיוק כמו שיכול להיות משהו שאתה כל הזמן מוצא אבל דווקא כשאתה צריך אותו אתה לא מוצא בשום מקום- זה לא באמת ככה זה סתם נראה לך.
חוץ מזה, ממש לפני כמה ימים היה לי יום הולדת,ועוד של גיל 18. הרוב המוחלט של האנשים שכחו, ההורים זכרו רק כי אמרתי להם אבל אמא שלי אפילו לעשות לי עוגה לא היה לה כוח הסכימה רק לקנות, ובסוף ההורים אפילו לא חגגו, אחיות שלי שכחו והאחים רק אחרי שאמרו להם אמרו לי מזל טוב, בקושי 2 חברות מהכיתה זכרו(אחת מהן באיחור של יום והשנייה במקרה כי דיברתי איתה), ושאר החברות שלי הקרובות לא זכרו. לפחות המורה זכרה חחח. בכללי, ההורים שלי ובייחוד אמא שלי הנתהגו אליי ממש מגעיל ביום ההולדת ואף אחד לא קנה לי כלום. היה היום הולדת הכי גרוע בחיים שלי ועוד בגיל הכי חשוב.