החיים הולכים להיות קשים, אולי הם כבר עכשו, עד שהקושי יהפוך לשגרה. אם ככה, למה אנחנו ממשיכים להילחם?

כדי להשיג משמעות לחיים שלנו (שהיא לא 42)
ולהטביע את החותם שלנו בכדור הזה

שואל השאלה:
^זה הכל? רודפים כל החיים אחרי משמעות וזיכרון?

כי אנחנו אנשים.
אנשים צריכים להלחם על החיים לא משנה מה קורה, להלחם על אנשים שצריך להלחם עליהם,
ולהנות מהחיים כמו שצריך

זה רק ההתחלה... המצב יהיה רע ביותר בקרוב

רוב הפעמים מיתוך הקשיים נוצרים דברים טובים,מפיקים לקחים,לומדים דברים שאם זה היה קורה בדרך הקלה בחיים לא היית מגיע לזה

למה לא? מה רע בחיים קשים או בשגרה? חיים קלים זה לא מעניין, אנחנו חיים בשביל לעבוד קשה, לחוות חיים ומשברים ולצמוח מזה, להתחזק וליצור דור המשך. קושי זה לא סיבה לוותר, זה שהחיים קשים זאת בדיוק הסיבה להמשיך להלחם.

כן... כנראה

למה לא ? מה עוד יש לנו לעשות בעולם הזה

כי בחיים? זה fight or flight
או שממשיכים להילחם או שמוותרים