9 תשובות
דעתי היא שזה נורא טוטאלי. אף אחד לא יכול לחיות רק כ"טפיל" (אלא אם כן הוא צמח או משהו) או רק כ"יוצר". וזה גם נשמע סופר מתסכל להיות בכל אחד מהצדדים. חשוב לשמור על איזון ביניהם. העולם גדול ומורכב מדי בשביל שיהיה בריא להכיל את כולו לבד אבל גם בשביל שנשליך את כולו על אחרים. חייבים להתחלק.
כבר המשפט הראשון מייצג את הטוטאליות של הטקסט, "שום דבר לא ניתן לאדם במתנה"... נכון שעל הרבה דברים נצטרך לעבוד מאוד קשה אבל יש כל כך הרבה דברים שקיבלנו במתנה. רובנו קיבלנו זוג הורים במתנה בלי בכלל לבקש, ורובנו לא התאמצנו בשביל שכדור הארץ ימשוך אותנו אליו ויהיה לנו חמצן לנשימה והרבה מהדברים אנחנו מקבלים או עשוים רק כי אמרו לנו ונתנו לנו כי מה לעשות? אנחנו בהכרח נולדים כתינוקות חסרי עונים והטבע מכריח אותנו להיות "טפילים" לפחות בשלבי ינקות וילדות.. רצוי שגם אחר כך אבל בשלבים האלה לא נוכל להתקיים בלי זה.
כבר המשפט הראשון מייצג את הטוטאליות של הטקסט, "שום דבר לא ניתן לאדם במתנה"... נכון שעל הרבה דברים נצטרך לעבוד מאוד קשה אבל יש כל כך הרבה דברים שקיבלנו במתנה. רובנו קיבלנו זוג הורים במתנה בלי בכלל לבקש, ורובנו לא התאמצנו בשביל שכדור הארץ ימשוך אותנו אליו ויהיה לנו חמצן לנשימה והרבה מהדברים אנחנו מקבלים או עשוים רק כי אמרו לנו ונתנו לנו כי מה לעשות? אנחנו בהכרח נולדים כתינוקות חסרי עונים והטבע מכריח אותנו להיות "טפילים" לפחות בשלבי ינקות וילדות.. רצוי שגם אחר כך אבל בשלבים האלה לא נוכל להתקיים בלי זה.
שואל השאלה:
בן אדם יכול לחיות רק כטפיל, הוא בהחלט יכול.
למשל אנשים שבוחרים לשבת בבית על הספה ולחיות על קצבאות רווחה, למעשה הם מנצלים את יצירתם של אחרים, וההצדקה לכך היא שהם לא עושים דבר.
הכוונה במתנה היא לאוצר חומרי, ולהנחה שמזון לא פשוט יפול מהשמיים סתם כך, אלא רק בעבור יצרנות ועבודה.
בן אדם יכול לחיות רק כטפיל, הוא בהחלט יכול.
למשל אנשים שבוחרים לשבת בבית על הספה ולחיות על קצבאות רווחה, למעשה הם מנצלים את יצירתם של אחרים, וההצדקה לכך היא שהם לא עושים דבר.
הכוונה במתנה היא לאוצר חומרי, ולהנחה שמזון לא פשוט יפול מהשמיים סתם כך, אלא רק בעבור יצרנות ועבודה.
מבחינתי גם לבחור לאכול את האוכל שמגיע לשולחן שלך זה מעשה אקטיבי כלשהו למען החיים שלך. לא מספיק אבל מעשה ולא כולם בוחרים לעשות אותו...
ולגבי הפסקא השניה שכתבת- היא לא קצת סותרת את הראשונה?
ולגבי הפסקא השניה שכתבת- היא לא קצת סותרת את הראשונה?
שואל השאלה:
מובן שזב מעשה אקטיבי, אבל הוא לא תוצר של עבודה שלך.
אם את משלמת בעבור זה אז זה כן תוצר של עבודה שלך, מכיוון שהכסף שלך הוא בעצם ביטוי לעבודה.
לא סותרת, כל מה שהטקסט מנסה להעביר הוא שאי אפשר למפות למתנות חינם, שכל דבר הוא תוצר של עבודה, בעוד שהטפיל מרמה את זה ומנצל את עבודתם של אחרים, סוחט אותם, ועוד מעז לקרוא לזה 'צדק'.
מובן שזב מעשה אקטיבי, אבל הוא לא תוצר של עבודה שלך.
אם את משלמת בעבור זה אז זה כן תוצר של עבודה שלך, מכיוון שהכסף שלך הוא בעצם ביטוי לעבודה.
לא סותרת, כל מה שהטקסט מנסה להעביר הוא שאי אפשר למפות למתנות חינם, שכל דבר הוא תוצר של עבודה, בעוד שהטפיל מרמה את זה ומנצל את עבודתם של אחרים, סוחט אותם, ועוד מעז לקרוא לזה 'צדק'.
הבחירה לאכול את האוכל היא לא תוצר של מעשה אקטיבי, היא המעשה האקטיבי שמוביל לתוצר השובע.
ובסתירה התכוונתי שאם אי אפשר לצפות שהכל יפול עלייך מהשמיים אז איך זה שאמרת בפסקא שלפני שזה כן אפשרי?
ברור שזה לא באידיאל, אבל מה שאפשרי ומה שאידיאלי אלה שני דברים שונים.
ובאידיאל אני חושבת שאנחנו לא צריכים לשאוף לאף אחד מהקיצונים האלה.
ובסתירה התכוונתי שאם אי אפשר לצפות שהכל יפול עלייך מהשמיים אז איך זה שאמרת בפסקא שלפני שזה כן אפשרי?
ברור שזה לא באידיאל, אבל מה שאפשרי ומה שאידיאלי אלה שני דברים שונים.
ובאידיאל אני חושבת שאנחנו לא צריכים לשאוף לאף אחד מהקיצונים האלה.
שואל השאלה:
היא כן תוצר של מעשה אקטיבי, מכיוון שהאוכל שולם בידי כסף, והכסף הוא תוצר של עבודה של האדם.
אמרתי שאי אפשר לצפות, ואז הדגשתי שהאדם הטפיל והשפל מרמה את המערכת הזאת וברוב חוצפתו טוען שלשדוד אנשים אחרים שעבדו ועמלו זה 'צדק'.
קיצון הוא בסך הכל ללכת עד הסוף אחרי רעיון, ולא להתפזר למקומות לא קשורים.
בבחירה בין טוב לרע אין 'אמצע', בבחירה בין רעל לבין מים מובן שאבחר במים ולא בדרך האמצע: ערבוב של מים ורעל.
האם זה קיצוני מצידי?
ייתכן, אך זה לא דבר רע.
היא כן תוצר של מעשה אקטיבי, מכיוון שהאוכל שולם בידי כסף, והכסף הוא תוצר של עבודה של האדם.
אמרתי שאי אפשר לצפות, ואז הדגשתי שהאדם הטפיל והשפל מרמה את המערכת הזאת וברוב חוצפתו טוען שלשדוד אנשים אחרים שעבדו ועמלו זה 'צדק'.
קיצון הוא בסך הכל ללכת עד הסוף אחרי רעיון, ולא להתפזר למקומות לא קשורים.
בבחירה בין טוב לרע אין 'אמצע', בבחירה בין רעל לבין מים מובן שאבחר במים ולא בדרך האמצע: ערבוב של מים ורעל.
האם זה קיצוני מצידי?
ייתכן, אך זה לא דבר רע.
אז לדעתך אנחנו צריכים לשאוף לעצמאות מוחלטת?
שואל השאלה:
אנחנו פשוט צריכים להבין את המשפט "אין ארוחות חינם", להעריך את ערכו של הכסף שכן הוא תוצר של עבודה, ולא לשדוד אנשים אחרים בנסיון לחיות את חיינו שלנו.
אנחנו פשוט צריכים להבין את המשפט "אין ארוחות חינם", להעריך את ערכו של הכסף שכן הוא תוצר של עבודה, ולא לשדוד אנשים אחרים בנסיון לחיות את חיינו שלנו.
נכון, אני מסכימה איתך, אבל חושבת שבמקביל חשוב לזכור שבשביל ליצור קשר עמוק עם אנשים סביבך (שזה דבר מאוד מאוד חשוב ואנשים יכולים להגיע למצבי קיצון בלעדיו) אנחנו צריכים לפעמים להיות תלויים אחד בשני ולהיות בשותפות גורל ולהצליח גם קצת להישען על אנשים שסביבנו ולתת להם להישען עלינו.