אתמול הרגשתי צורך לבכות והורדתי דמעות קצת לקומונרית (אני מדריכה) שבפעולה היה לא טוב (המשך)

הכול טוב זאת תקופה
הכול עובר בסהכ
והכול לטובה כן? אל תשכחי זאת
וזה בסדר לבכות, העיניים הם הדלת לנפש.
וזה גם בסדר להיות עצובה לפעמים אבל אל תשארי למטה(!!)
את צריכה רק לעלות ולעלות
וזה בסדר ליפול
מהנפילות קמים
אין לי מושג מה אני כותבת כן אבל בהצלחה=)

הכל בסדר..
תזכרי שזה באמת קורה.
לי אישית במחנק (צפונבורי)
הדרכתי וזה וקרה מדהו וביקשתי מהחניכים שיעשו משהו וביקשתי באמת יפה (כמובן לא צעקתי ודה) ופשוט לא הקשיבו לי.
אז לאחר כמה זמן פשוט בכיתי כי לא עמדתי בזה כי לא היה נעים שהם לא יקשיבו.
זה קורה הכל, כמו שרשמו יש ירידות ועליות.
וכמו כל דגר בחיים נגיד שמתכננים לפעמים שהוא לא יוצא טוב. ולפעמים כן יוצא טוב. אבל חשוב שתדעי שהכל בסדר בסופו של דבר.

זה בסדר, זה קורה גם לי המון , מה שאני עושה זה פשוט ללכת לסלון בלילה לשים אוזניות עם שיר שגורם לי להזכר בדברים ופשוט בוכה , את יכולה להשתמש בזה ואת יכולה שלא , פשוט אני מפחדת להכניס מישהו לדיכאון או משהו

הדרכה זה דבר קשה יש תקופות יותר טובות יש פחות שבי בבית ותנסי אוחי לחשוב על פעולות שיהיו יותר מהנות או למצא בעיה מסויימת שיוצרת את זה לי לדוגמא היה האי שליטה בחניכים שהגיע גם לעניין של בטיחות ( חניכה הגיעה לכביש במהלך פעולה ) והיו עוד מקרים ואחרי שדברתי עם החילים שבתנועה עם הקומונר שלי ועם האחראית עלי בתנועה והם עזרו לי להתחיל לטפל בזה לדוגמא הפיתרון אצלי זה שעשו איתי סבב ועברנו על כל הבעיות שיכולות לקראת לי בזמן פעולה וגם פיתרון למצב שזה קורא