11 תשובות
מדהים
לייכתי כל הסרט ואחרי- ואני לא מחייכת חיוכים אמיתיים הרבה
לייכתי כל הסרט ואחרי- ואני לא מחייכת חיוכים אמיתיים הרבה
בתור סרט אשר הג'אנר שלו הוא מותחן פסיכולוגי הוא היה בחלקים מסוימים קשה לצפייה, לא מפחיד, אבל קשה לצפייה..
בכללי סרט מטורף ואדיר וכמוך כמוני - השאיר אצלי תובנה לא ברורה.
בכללי סרט מטורף ואדיר וכמוך כמוני - השאיר אצלי תובנה לא ברורה.
ממש אהבתי את הרעיון של הסרט.
הרבה אנשים הרגישו שזה לא באמת הג'וקר, אך לדעתי הם לא מבינים שמה שהופך את הג'וקר לג'וקר אלה הם הבעיות הנפשיות שלו.
בסרט הזה הם חשפו אותנו לבעיות הנפשיות שלו בלבד, רק בזה הם התמקדו. אין באטמן, אין גיבורי על, הוא לא הנבל.
זה גאוני, ואני מאוד אהבתי את הסרט.
חוץ מזה, בואי נדבר על המשחק של חואקין פיניקס. אני נשבעת שאני יכולה לדבר על יכולות המשחק שלו במשך שעות.
הרבה אנשים הרגישו שזה לא באמת הג'וקר, אך לדעתי הם לא מבינים שמה שהופך את הג'וקר לג'וקר אלה הם הבעיות הנפשיות שלו.
בסרט הזה הם חשפו אותנו לבעיות הנפשיות שלו בלבד, רק בזה הם התמקדו. אין באטמן, אין גיבורי על, הוא לא הנבל.
זה גאוני, ואני מאוד אהבתי את הסרט.
חוץ מזה, בואי נדבר על המשחק של חואקין פיניקס. אני נשבעת שאני יכולה לדבר על יכולות המשחק שלו במשך שעות.
שואל השאלה:
תראי זה מובן שאנשים התאכזבו אבל זה רק בגלל שהם באו עם ציפייה למשנו אחר לגמרי מבחינת הז'אנר. אם הם היו באים בראש נקי אני בטוחה שלא הייתה בהם טיפת אכזבה.
מה שכן, לדעתי הוא אפילו עולה על הציפיות כמובן בכל הקריטריונים של הסרט כסרט אבל גם מבחינת כל ה"איסטר אגס" שיש.
יש המון, ממליצה לכם לחפש בגוגל. זה כל מני שמות שמתחברים לדברים שקשורים לdc וליוצרים, זה מקומות מסויימים.
וכל מי שאומר שזה לא הג'וקר- אני באמת לא מבינה למה הם אומרים את זה. זה מראה איך הג'וקר נהפך למי שהוא. לדמות האלימה בצורה "הומוריסטית" אבל לא באמת הומוריסטית במובן המצחיק של המילה. אתם מבינים למה אני מתכוונת. זה גם משלב את באטמן (ברוס ווין) ואת הסיפור עם ההורים שלו. לדעתי זה סרט גאוני.
יש בו היבטים גם פסיכולוגים, גם ביקורות חברתיות חזקות מאוד, וגם מודעות למחלות נפשיות. אוף, קשה לי מרוב שזה סרט ככ טוב.
וכן, המשחק שלו. פאק. איך בן אדם יכול להפוך לבן אדם אחר ושונה לגמרי? כאילו, וואו. לא ראיתי משחק כזה מושלם וחסר פגמים בחיים שלי.
ראיתי סרטון שמסביר שבסצנות הראשונות כשהוא מול המראה והוא עושה עם החיוך עם הידיים שלו וזולגת לו דמעה, אז זה הה הטייק הראשון והדמעה לא הייתה מתוכננת.
בקיצור, אין לי מילים. פשוט אין מילים.
תראי זה מובן שאנשים התאכזבו אבל זה רק בגלל שהם באו עם ציפייה למשנו אחר לגמרי מבחינת הז'אנר. אם הם היו באים בראש נקי אני בטוחה שלא הייתה בהם טיפת אכזבה.
מה שכן, לדעתי הוא אפילו עולה על הציפיות כמובן בכל הקריטריונים של הסרט כסרט אבל גם מבחינת כל ה"איסטר אגס" שיש.
יש המון, ממליצה לכם לחפש בגוגל. זה כל מני שמות שמתחברים לדברים שקשורים לdc וליוצרים, זה מקומות מסויימים.
וכל מי שאומר שזה לא הג'וקר- אני באמת לא מבינה למה הם אומרים את זה. זה מראה איך הג'וקר נהפך למי שהוא. לדמות האלימה בצורה "הומוריסטית" אבל לא באמת הומוריסטית במובן המצחיק של המילה. אתם מבינים למה אני מתכוונת. זה גם משלב את באטמן (ברוס ווין) ואת הסיפור עם ההורים שלו. לדעתי זה סרט גאוני.
יש בו היבטים גם פסיכולוגים, גם ביקורות חברתיות חזקות מאוד, וגם מודעות למחלות נפשיות. אוף, קשה לי מרוב שזה סרט ככ טוב.
וכן, המשחק שלו. פאק. איך בן אדם יכול להפוך לבן אדם אחר ושונה לגמרי? כאילו, וואו. לא ראיתי משחק כזה מושלם וחסר פגמים בחיים שלי.
ראיתי סרטון שמסביר שבסצנות הראשונות כשהוא מול המראה והוא עושה עם החיוך עם הידיים שלו וזולגת לו דמעה, אז זה הה הטייק הראשון והדמעה לא הייתה מתוכננת.
בקיצור, אין לי מילים. פשוט אין מילים.
מסכימה איתך לחלוטין, ממש הודהמתי בסוף הסרט כשראיתי את הסצנה המפורסמת של הרצח של ההורים. ובדיוק באותו הרגע אמרתי לחברה שלי שישבה לידי כמה שזה היה גאוני להכניס את זה בסצנה של הכאוס ברחובות.
בנוסף, אני מניחה שאנשים שמו לב לזה בטריילר, לא? ממש רואים שהסרט הזה לא מבוסס על הג'וקר ה"נורמטיבי". כלומר, ברגע שראיתי את הטריילר הבנתי שהסרט הזה ממוקד על הבעיות הנפשיות וכל הדמות של הג'וקר בהיבט מציאותי.
תקשיבי אגב, כשנכנסו לאולם היו לא מעט אנשים, וממש ראינו שבאמצע הסרט אנשים פשוט התחילו לעזוב... זה היה קצת מעציב, אבל אני מניחה שסרט מהסוג הזה לא מדבר לקהל שלא נהנה מסרטים אשר מתמקדים על מצבים נפשיים ופסיכולוגיים.
אבל בסוף הסרט, מהקהל הקטן שנשאר, אנשים מחאו כפיים.
בנוסף, אני מניחה שאנשים שמו לב לזה בטריילר, לא? ממש רואים שהסרט הזה לא מבוסס על הג'וקר ה"נורמטיבי". כלומר, ברגע שראיתי את הטריילר הבנתי שהסרט הזה ממוקד על הבעיות הנפשיות וכל הדמות של הג'וקר בהיבט מציאותי.
תקשיבי אגב, כשנכנסו לאולם היו לא מעט אנשים, וממש ראינו שבאמצע הסרט אנשים פשוט התחילו לעזוב... זה היה קצת מעציב, אבל אני מניחה שסרט מהסוג הזה לא מדבר לקהל שלא נהנה מסרטים אשר מתמקדים על מצבים נפשיים ופסיכולוגיים.
אבל בסוף הסרט, מהקהל הקטן שנשאר, אנשים מחאו כפיים.
שואל השאלה:
די מה?
אנשים באמת עזבו?
וואו אני לא מבינה איך, כאילו זה סוג הסרטים האהוב עליי. אני יכולה לראות סרטים כאלה כל יום כל היום, זה כל כך מעניין לראות תהליכים נפשיים ופסיכולוגיים שאנשים עוברים במיוחד אם זה גובל על שיגעון וכאוס.
אנשים לא יודעים להעריך אומנות. אנשים לא יודעים להעריך את האמת בצורת אומנות.
הם רק רוצים כוכבים יפים ומושלמים עם פנים חלקות וסימטריות, שנלחמים באנשים הרעים, מנצחים, ומתחתנים עם עוד איזה כוכב הוליוודי מנותח.
ברגע שזה מגיע למחאה, לאנשים שקופים, לבעיות נפש, משהו שאסור להתעלם ממנו, משהו שקורה ממש מתחת לאף העשיר והיומרני שלהם, הם מכסים אתחוסר הרצון שלהם להתעמט עם מה שקורה בתירוץ מטומטם של "זה לא הג'וקר שחשבתי".
בושה של חברה.
די מה?
אנשים באמת עזבו?
וואו אני לא מבינה איך, כאילו זה סוג הסרטים האהוב עליי. אני יכולה לראות סרטים כאלה כל יום כל היום, זה כל כך מעניין לראות תהליכים נפשיים ופסיכולוגיים שאנשים עוברים במיוחד אם זה גובל על שיגעון וכאוס.
אנשים לא יודעים להעריך אומנות. אנשים לא יודעים להעריך את האמת בצורת אומנות.
הם רק רוצים כוכבים יפים ומושלמים עם פנים חלקות וסימטריות, שנלחמים באנשים הרעים, מנצחים, ומתחתנים עם עוד איזה כוכב הוליוודי מנותח.
ברגע שזה מגיע למחאה, לאנשים שקופים, לבעיות נפש, משהו שאסור להתעלם ממנו, משהו שקורה ממש מתחת לאף העשיר והיומרני שלהם, הם מכסים אתחוסר הרצון שלהם להתעמט עם מה שקורה בתירוץ מטומטם של "זה לא הג'וקר שחשבתי".
בושה של חברה.
גם אני חושבת שזו אמנות, אבל אין מה לעשות, יש אנשים שלא מבינים את זה פשוט. הם פשוט לא מתעניינים בבעיות נפשיות, עומק, שיגעון, כאוס, או בקיצור- כל מה שלא "נורמה" מבחינתם. אנשים אוהבים להיצמד לדברים הטובים בחיים כי קשה להם להיחשף לצד המכוער של העולם. זה מנגנון הגנה בתת המודע, כמו שפרויד אהב לומר.
האנשים אשר נוטים לאהוב סרטים מסוג זה, ואכן מתעניינים ומקבלים את השיגעון והצד ה"חולה" של העולם אלו אנשים שכבר נחשפו לזה מניסיונם האישי וכך הבינו שזה חלק מחייהם ומהעולם.
האנשים אשר נוטים לאהוב סרטים מסוג זה, ואכן מתעניינים ומקבלים את השיגעון והצד ה"חולה" של העולם אלו אנשים שכבר נחשפו לזה מניסיונם האישי וכך הבינו שזה חלק מחייהם ומהעולם.
סרט מדהים ומטורף, באמת אחד הטובים. יצירת אומנות.
וואו. בין הסרטים הכי טובים שראיתי, ממש אהבתי איך שחואקין עשה את הדמות של הג'וקר, הסרט השאיר אצלי מין חותם כזה לא ברור על הייתחסות של החברה לאנשים עם בעיות נפשיות
סרט מדהים וחואקין בכלל שחקן מדהים.
זה הסרט הכי טוב שראיתי, אבל אפילו לשים אותו בטופ 1 יהיה בעלבה בשבילו