שמסתכלים לכם בעניים בזמן שמדברים איתכם זה מרגיש לכם מוזר?

ממש לא

לא

לא
זה מרגיש לי שהאדם באמת מאה אחוז איתי.

לי כן...מרגישה כמו חדירה לפרטיות..
לא יודעת איך להסביר.

לפעמים כן, תלוי עם מי מתנהלת השיחה.

כן כי אוטיזם

ממש קשה לי שמסתכלים לי בעיינים בשיחה אז כן

מאוד

כן.

כן זה קצת מביך אותי

תלוי נורא מי זה. לרוב אני מאוד אוהבת לדבר עם אנשים ולהסתכל להם בעיניים כי זה מרגיש לי שהם באמת מקשיבים לי והם חלק מהשיחה.

אני לא מסוגלת להסתכל לאף אחד בעיניים
ואין לי מושג למה

בהרבה מצבים אני לא אוהבת את זה בעיקר כשאני מרגישה שמישהו בוחן אותי זה מרגיש לא נעים שהוא מסתכל ואם מדברים שיחה ארוכה אני לא אוהבת שמסתכלים עליי הרבה זמן

כשאני מסתכל או מישהו מסתכל לי לתוך העיניים אני מרגיש שאני מסתכל לתוך התת מודע של הבן אדם (רואה את הפרצוף האמיתי)
אז אם זה קורה לי עם אנשים קרובים זה בסדר גמור כי אני מרגיש בנוח איתם ולהפך זה עושה חיבור נפשי יותר חזק.
אם זה קורה לי עם אנשים שאני לא כזה קרוב אליהם אז זה ממש יציק לי כי אני לא מרגיש בנוח שמישהו שאני לא קרוב אליו יכנס לתת מודע שלי

כן, אבל זה תלוי עם מי, לפעמים אני מרגישה לא בנוח כשמסתכלים לי בעיניים