כאלה שהיו/מרעיבים את עצמם להיכנס

תעירי לה על זה,אל תגידי לה שהיא הרזתה ואל תעירי על המשקל רק תגידי שבתור חברה את חוששת לגבי הבריאות שלה.
כשמישהו מעיר לי שהשמנתי או הרזתי אני מדרבנת את עצמי להמשיך לא לאכול.

אני אישית לא מביאה אף פעם אוכל לבית ספר בכלל כי אני מודעת לזה שאני לא יאכל אבל אם את שמה לב שהיא מנסה להרעיב את עצמה תעירי לה על זה ולפעמים עוזר אם מודיעים גם להורים

ראיתי בהמון מקומות שלהעיר על המשקל או על דימוי הגוף לטוב ולרע מביא תוצאות שליליות אז את זה אל תעשי.. את יכולה לדבר איתה על הבריאות הכללית שלה אבל ממליצה לך להתייעץ עם מבוגר פשוט אל תגידי לו מי הילדה

תגידי לה שאת אומרת את זה רק כי היא חשובה לך, על תאמרי על המשקל אלא על האכילה. תסבירי לה שהיא בן אדם והיא צריכה אנרגיה מהאוכל ושצריך לפנות לאיש מקצוע.

בתור אחת שסובלת מזה אל תעירי לה על המשקל ועל זה שהיא רזתה וגם לא על כמה היא אוכלת ומה היא אוכלת פשוט פעם הבאה שהיא תגיד לך שהיא לא הביאה סנדוויץ או משהו כזה תגידי לה "את צריכה להתחיל לדאוג לעצמך" או"אני קצת דואגת לך לגבי זה בטוחה שבאמת שכחת?ואת יודעת שאת יכולה לדבר איתי על הכל תמיד ואני תמיד כאן בשבילך" דברים כאלה מבטיחה שזה דווקא מה שידליק לה נורא אדומה לגבי המצב שלה

בתור אחת שהרעיבה(ומרעיבה) את עצמה תלוי בתקופות זמן, בחיים אל תעירי! כשאומרים משהו זה מלחיץ וגורם לי לאכול פחות אפילו יותר, אם את רואה שהמצב ממש מחמיר תדברי עם מישהו(חברה טובה שלה או משהו) אבל ממש לא איתה אישית.

מניסיון זה לא נעים שמעירים על זה וזה סתם מביך

ברור!!
אפילו תגידי לעוד אנשים להעיר לה על זה כי אצלי זה לא עזר כשרק מישהו אחד אמר לי,כשכמה אמרו לי התחלתי כבר להבין שזה לא טוב

קודם כל את לא יכולה להכריח אותה כי אז היא תנסה להסתיר את זה עוד יותר ותהיה יותר קיצונית.
דבר שני, תבקשי לעשות איתה שיחות. תגידי לה שאת דואגת לה ואת חושבת שהיא מתמודדת עם משהו שקשה לה ושאת לא רוצה שהיא תתמודד לבד. באופן כללי תנסי לחזק את הקשר ביניכן.
לעולם אבל לעולם אל תגידי לה משהו על איך שהיא נראית, וגם לא על הבגדים או השיער או התכשיטים שלה. במקום זה תשאלי אותה איך היא מרגישה, איך היה השבוע, ודברים כאלה. אל תעירי לה על כמה שהיא אוכלת כי זה מטגרר (מניסיון שלי כל פעם שההורים שלי שואלים אותי בארוחה אם אני רוצה את זה ואת זה אני מתחרפנת)
תקראי על הפרעות אכילה כדי להבין אותן יותר. יש מאמרים מקסימים באתר "כמוני".
אם היא מבינה שמה שהיא עושה זה לא בסדר אין צורך להזכיר לה את זה, זה סתם מעצבן. אם היא לא מבינה, תראי לה מה הנזקים שיהיו לה.
אל תגידי לה שהיא לא חולה כי הפרעות אכילה הן ההפרעות הנפשיות הכי קטלניות.
אל תגידי לה "פשוט תפסיקי" כי זה לא עובד ככה, החלמה לוקחת זמן והרבה זמן.