11 תשובות
עזבי הכל.
תקראי אשמת הכוכבים.
לא קשור לכלום זה פשוט מושלם

כדי ליצור דמויות עמוקות לא צריך סיפור חיים מרגש פשוט צריך בן אדם עמוק ,בן אדם עם בעיות נפשיות וכאלה
_./
שואל השאלה:
אז אני חייבת בעיות נפשיות?
אנונימית
זאת פשוט דרך קלה יותר ליצור דמויות עמוקות.
אפשר גם לקחת איזה בן אדם פילוספי ולהוסיף לו איזה סיפור רקע על חיים חרא
_./
שואל השאלה:
חחח למרות שכתבתי דמויות.
אנונימית
אני בדרך כלל חושב על החיים שלי או על חיים של מישהו שאני מכיר, מדמיין את הבן אדם האידיאלי, מה היינו הכי מחפש באישה ואז ככה נוצרת דמות עמוקה עם מוטיב וסיפור רקע עשיר.
שואל השאלה:
אז לזרוק את הסיפור לפח?
אנונימית
אני למדתי לשוחח איתן
ממש להחיות אותן
ואז זה יותר עמוק
שואל השאלה:
איך את עושה את זה?
אנונימית
נגיד עכשיו אני כותבת על מישהי עם השם אסנת שיש לה כוחות על בספר
אז אני מדברת איתה שואלת מה היא אוהבת מי חברות שלה מה היא מרגישה על הגירושין של ההורים שלה(היא בת 12 וחצי בספר) חח אני נשמעת פסיכית
אבל זה באמת עוזר
שואל השאלה:
אז זה הקטע שאני שואלת שאלות ואין לי תשובות. זה כאילו שאני מדברת רק עם עצמי
אנונימית
^ סכיזופרניה זו דרך אחת לדבר עם הדמויות שלך.

אבל אם את באמת רוצה לדבר איתן אז יש דבר שקוראים לו חלום צלול, אם היה לך פעם בעיקרון את נמצאת בחלום ואת מודעת לזה שאת חולמת. ככה את יכולה לשלוט בחלום ובמקום שהחלון מתנגן כמו "סרט" את ממש חייה אותו. הרבה סופרים מפורסמים אומרים שהם משתמשים בשיטה הזו כדי "להחיות" ולדבר ממש עם הדמויות שלהם וללמוד עליהן.