7 תשובות
לא הבנתי
אמירה של מאמין
דת היא פילוסופיה, לדעתי, יש שיבחרו להאמין בה ובתשובותיה ויש שיבחרו שלא
דת היא פילוסופיה, לדעתי, יש שיבחרו להאמין בה ובתשובותיה ויש שיבחרו שלא
זה לא לגמרי נכון לגבי הדת, אני אתאיסט ועדיין יודע שהם שואלים שאלות, הקטע הוא שהתשובות שלהם מגיעות רק מאנשי דת לרוב לכן קשה להטיל בה צל של ספק.
לגבי פילוסופיה, נכון, אבל חלק מכריחים פילוסופיות על אחרים. וולפ, גם חלק מכריחים דתות על אחרים אבל לא משנה.
לגבי פילוסופיה, נכון, אבל חלק מכריחים פילוסופיות על אחרים. וולפ, גם חלק מכריחים דתות על אחרים אבל לא משנה.
אנונימי
שואל השאלה:
42069 האמת שהציטוט הזה הוא פרו פילוסופיה, לא הבנת את הכוונה שלו.
42069 האמת שהציטוט הזה הוא פרו פילוסופיה, לא הבנת את הכוונה שלו.
שואל השאלה:
האמת שבאנגלית הוא מדהים ניסיתי לתרגם
האמת שבאנגלית הוא מדהים ניסיתי לתרגם
אמר הרב מבריסק זיע"א, "אין שאלות אפיקורסיות, יש תשובות אפיקורסיות".
מותר לשאול שאלות באמונה (חוץ משאלות שאסור לשאול אותן, הן מבוארות בחגיגה יא עמוד ב)., אבל אסור להתכחש ולכפור.
להטיל ספק באמיתות האמונה אסור, אך ניתן לשאול "איך יכול להיות ש..?", "מה ההוכחות ש...?", וכן שאלות ליגיטימיות אחרות, אשר אין בהן כפירה, אלא רצון לברר את האמת.
אביא את ההלכה מהרמב"ם:
" ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה--מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב: מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בורייו; ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו.
כיצד? - פעמים יתור אחר עבודה זרה; ופעמים יחשוב בייחוד הבורא, שמא הוא שמא אינו, מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור; ופעמים בנבואה, שמא היא אמת שמא אינה; ופעמים בתורה, שמא היא מן השמיים שמא אינה. ואינו יודע המידות שידון בהן עד שיידע האמת על בורייו, ונמצא יוצא לידי מינות.
ועל עניין זה הזהירה תורה, ונאמר בה "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים, אחריהם" (במדבר טו,לט)--כלומר לא יימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה, וידמה שמחשבתו משגת האמת. כך אמרו חכמים, "אחרי לבבכם" - זו מינות; "ואחרי עיניכם" - זו זנות. ולאו זה, אף על פי שהוא גורם לאדם לטורדו מן העולם הבא, אין בו מלקות" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק ב, הלכה ג).
מותר לשאול שאלות באמונה (חוץ משאלות שאסור לשאול אותן, הן מבוארות בחגיגה יא עמוד ב)., אבל אסור להתכחש ולכפור.
להטיל ספק באמיתות האמונה אסור, אך ניתן לשאול "איך יכול להיות ש..?", "מה ההוכחות ש...?", וכן שאלות ליגיטימיות אחרות, אשר אין בהן כפירה, אלא רצון לברר את האמת.
אביא את ההלכה מהרמב"ם:
" ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה--מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב: מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בורייו; ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו.
כיצד? - פעמים יתור אחר עבודה זרה; ופעמים יחשוב בייחוד הבורא, שמא הוא שמא אינו, מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור; ופעמים בנבואה, שמא היא אמת שמא אינה; ופעמים בתורה, שמא היא מן השמיים שמא אינה. ואינו יודע המידות שידון בהן עד שיידע האמת על בורייו, ונמצא יוצא לידי מינות.
ועל עניין זה הזהירה תורה, ונאמר בה "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים, אחריהם" (במדבר טו,לט)--כלומר לא יימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה, וידמה שמחשבתו משגת האמת. כך אמרו חכמים, "אחרי לבבכם" - זו מינות; "ואחרי עיניכם" - זו זנות. ולאו זה, אף על פי שהוא גורם לאדם לטורדו מן העולם הבא, אין בו מלקות" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק ב, הלכה ג).
דת היא פילוסופיה לכל דבר.
רק לדת יש מאמינים.
רק לדת יש מאמינים.