איך אפשר להסתכל על התנך גם כעך סיפור היסטורי וגם כעל סיפור ספרותי בעל מסרים? זה לא יכול להיות גם וגם

הספרים שמגיעים אחרי שופטים כן כוללים אמת היסטורית כלשהי כמובן שכנראה שהסיפורים עצמם מעוותים והרבה מאלו שלא תורמים למטרה הוסרו אבל יש גרעין קטן של אמת במיוחד בחלקים יותר מאוחרים לדוגמה בתקופות של הגלויות השונות.

שואל השאלה:
אני מדברת על הסיפורים היותר קדומים, סיפורי האבות למשל

הסיפורים האלו קשה לי להאמין שיש ממש אמת בהם כי גם אם זה היה אמיתי בתקופה זה כנראה עבר מפה לאוזן ואז זה כנראה איבד את כל הפרטים הפחות חשובים או השתנה לגמרי... זה שווה ערך לסיפור שמיועד לתת מוסר השכל או ללמד על איך יהודים אמורים להתנהג.

שואל השאלה:
תודה

לא סותר. הסיפורים הם קרו (לגבי איוב יד דעות האם הוא באמת היה, או שזה רק משל. כל אחד יכול לבחור להאמין באיזה דעה אשר נראית לו יותר הגיונית, בתנאי שלא ישלול דעה אחרת.) והם מלמדים אותנו לקח. התנ"ך לא מספר לנו את זה רק בשביל שנדע מה היה, אלא בשביל נדע איך להתנהג.