26 תשובות
כלום, אני לא מאמין בקיום נשמות. לפי מחקרים, ממה שהבנתי, נראה שמה שאנו מכנים נשמה היא יותר מכונת תירוץ מאשר מכונת קבלת החלטות כי המוח מקבל החלטה עוד לפני שאנחנו החלטנו אותה ואז אנחנו מתרצים אותה לעצמנו כדי לשמור על שפיותנו.
אנונימי
שום דבר, הגוף והנפש פשוט מפסיקים להתקיים.
גלגול נשמות
אם לא זה אז כלום
כלום פשוט כלום הגוף שלך נרקב עד שאת הופכת לערמה של עצמות
כלום.
זה לא שחור וגם לא לבן,
לא שינה נצחית, אתה פשוט לא קיים.
המוח מת יחד עם התודעה ולאחר מכן הגוף שלך פשוט נרקב לו
אני לא חושב שיש סיבה להניח שמשהו מאיתנו שורד אחרי המוות, סביר להניח שהתודעה היא תוצר של המוח והמוח נרקב.
בלי התודעה שלך, את "תרגישי" כמו ש"הרגשת" לפני שנולדת - זו כנראה אותה החוויה.
כלום
אנונימית
וואו אולי אני לא אתיאסטית אבל ממש עצוב לי שאנשים חושבים ככה..
אם הייתי חיה במחשבה שיש לי עוד 80 שנה ואז אני מתה הייתי משתגעת לגמרי..
את חושבת שזה לא קצת משגע חח?
אנונימית
אתה הופך ללא פחות מדומם
וזהו זה הכל
אמאלה אנשים זה מתחיל להלחיץ אותי :(
למי אכפת? גם אם היית יודעת מה יש לא היית חווה אתה זה כי ככה עובד מוות
בנוגע למה שאמרתי
אוקיי אני רק רוצה לשים דגש קטן על משהו
אני לא מטריאליסט אני מאמין בחופש הרצון ובקיום של תודעה (aka נפש)
אני לא מאמין בתפיסה המיסטית הדתית של הנפש זה הכל
כשאתה מת אתה מת
אין מה להלחץ מזה, זה המחזור של הטבע, זה המחזור של החיים, זה מתאים לאמרה שהגיעה מהתנ"ך נראה לי, מאדמה באת ואל אדמה תשוב, או משהו כזה לפחות, אין לי כוח לבדוק.
אין סיבה ממשית לפחד מהמוות, פשוט צריך לנצל כל דקה מהחיים ולנסות לחיות בלי חרטות, לפחות זה מה שאני חושב שעדיף לעשות. יש אנשים שלא זוכים בזה, ובמדינה הזו זה יחסית אפשרי בינתיים.
לי אישית חיי נצח נראים די על הפנים אבל כל אחד ודעותיו האישיות.
אבל לפחד ממוות זה די מיותר בעיניי, זה לא יוביל לך לשום תועלת.
אנונימי
זה עדיין מפחיד, אשכרה כל החיים מתישהו יגמרו. אשכרה יום בהיר אחד אני לא אהיה כאן. כל מה שאני אוהבת פשוט לא יהיה (בשבילי כאילו)
זה יכול לגרום לחרדות, זה מפחיד אחושקשוקה.
לחיות חיים שלמים לשווא? זה יגמר בסוף,אנחנו גם ככה לא נזכור כלום
אנונימית
העולם ממשיך, הגוף נרקב והמפרקים הופכים אותו לחומר אנאורגני.
מי שרוצה לדעת מה יש אחרי המוות שישלח פרטי אני אסביר לו בבירור.
עצוב שיש אנשים שחושבים לא נכון..
כן תודה רבה אדוני פרופסור כל יודע^. אפנה אליך בפרטי כדי לדעת את הדבר שיש עליו את אחד הדיונים הפילוסופיים והמדעיים הכי מורכבים ועמוקים שהיו איי פעם. אבל הבחור מסטיפס יודע מה קורה אחרי המוות.
למה לנסות להמיר אנשים, בשאלה שמופנית לאתאיסטים? אני למשל לא נכנס לשאלות שלכם (אם אחרים כן זה עניין אחר ואני לא יודע אז סורי)

לזו שאמרה לחיות חיים שלמים לשווא, זו בחירה שלך איך להסתכל על החיים, בעיניי החלק האופטימי זו הרפתקה, את זרעון אחד מני רבים שנכנס לביצית אחת מני רבות שאחרי 9 חודשים שרדה הריון והגיחה החוצה לעולם מוזר, מלא ברע וטוב, בארץ שהיא לא לגמרי רעה, יש הרבה לחקור והרבה לגלות ואם לא תתנהגי בצורה טיפשית מדי יש לך סיכוי לשרוד עד גיל מאוחר ואולי גם להתרבות ולראות את הקו הגנטי שלך ממשיך הלאה ומלווה אותך גם ברגעייך האחרונים. זו בחירה שלך אם לחשוב שהכל לשווא, להאמין באל לא באמת יגרום לזה לא להיות לשווא... אני לא חושב שלהיות עבד למישהו שמשחק באנשים זה כל כך טוב יותר אבל זו דעתי האישית ואני מצטער אם זה יצא פוגעני.
אנונימי
הקטע הוא שחיים רק פעם אחת
תעריכו את החיים שלכם בעולם
זה כל מה שיש לכם
תשאפו לשלמות עצמית בחיים
תוציאו כמה שאפשר מעצמכם
מיסטיקה וכל מה שאומרים בדת זה שנאה של החיים האלו בעולם הזה
זה לסבול בעולם הזה כדי שה"אולהים" ישפוט אותך ויכניס אותך ל"גן עדן"
על בסיס כמה סבלת בחיים בעולם הזה עבורו
וזה מגעיל ועצוב
אני אוהב את החיים שלי
כלום. לא יהיה אותי יותר, יהיה זכר ממני(מקווה) אבל לא יותר מזה, בשלב מסויים גם גופי יאכל וירקב והאנשים שזכרו אותי ימותו אז... לא יהיה שום זכר ממני
אני לא אתאיסטים אבל אין כלום ושום דבר אחרי המוות . הגוף פשוט לאט לאט מתרקב וזהו
פשוט כלום, אין זיכרון, אין מחשבה, אין ראייה, אין שמיעה, אין כלום. אתה לא שם לב שאין כלום, כי אתה לא קיים יותר, אין לך את היכולת להבחין בדברים, אז זה לא כזה נורא.
תאמת זה די פשוט לחשוב על זה, מה שיהיה אחרי שנמות זה פשוט מה שהיה לפני שנולדנו - כלום. האם היה לכם מוזר וקשה לפני שנולדתם? לא. כי לא הייתם קיימים ולא היה לכם תודעה או גוף. אותו דבר אחרי - פשוט כלום, וזה לא כואב

וזה לא אמור להלחיץ, להפך זה אמור לזרז ולהספיק לעשות הכל בחיים וזה מביא ראייה ממש יפה לחשיבות של החיים.
לא. אחרי המוות הגוף נרקב באדמה.
ואין כלום יותר. זה לא שחור, זה פשוט כלום.