ממש רע לי בבית ספר.

לעבור בית ספר דחוף

שואל השאלה:
אין לי אפשרות לעבור.
לא אופציה.

יש לזה סיבה או שאנשים רעים סתם? למה ההורים שלך אומרים את זה?

אני כל כך מזדהה איתך.
אני ילד יחסית שקט ומופנם, אז זה די קשה..
תמיד יש את הילדים המתבאסים כשאתה מוכרח להיות איתם בקבוצה, או לשבת לידם, או ליצור איכשהו קשר עם יצור נידח ומנודה שהוא.. בעצם אנחנו.
אני חושב שצריך למצוא ילדים נחמדים מהשכבה, או לעבור בית ספר..

שואל השאלה:
אין סיבה, אני מאוד שקטה, לא עושה דרמות, לא עושה בלאגנים...
שומרת את כל המחשבות שלי לעצמי..
לא פגעתי באף אחד, לא מבינה מה עשיתי.

ללכת למנהלת למורה. או ליועצת דחוף

עשית חשבון נפש עם עצמך? מהן הסיבות שבגללן דבר שכזה קורה?
יכול להיות שאת מקיפה את הסובבים אותך באנרגיות שליליות, אולי את לא מנסה להתחבר והם מפרשים את זה כאילו את סנובית?
תעריכי את עצמך יותר, שום דבר לא מאוחר

אמאלה כמה שאני מזדהה איתך.
זה קרה לי גם כשהעבירו מקומות, אבל אני יכולה להגיד לך שזה לא בגללך, זה פשוט כי הם רוצים לשבת עם חברים שלהם. אני יודעת איך זה מרגיש ואני יודעת איך זה לחשוב שכל דבר קשור אלייך ושלכל אחד יש משהו נגדך. אבל זה לא באמת כמו שאת חושבת שזה.
זה קרה לי יותר שנה שעברה, השנה יש לי יותר חברים, אבל עדיין, זה לא חברים שאני מדברת איתם יותר מדי אחרי בית ספר וכאלה. עדיין מרגיש לי לבד לפעמים.
ואני באמת לא יודעת איך לעזור לך, אם את בתיכון, אולי תנסי להתחבר עם ילדים מהשכבה שאת נמצאת איתם במגמות או משהו. או לאזור אומץ ולנסות לדבר עם ילדים בכיתה שלך, לשאול אם היו שיעורים אפילו, להתחיל בקטנה. זה מתחיל בך. אנשים לא באמת שמים לב מי יושב לבד, הם מרוכזים בחברים שלהם והסביבה הקרובה שלהם, וזה לא בהכרח בגלל שלא אכפת להם, הם פשוט עסוקים במשהו אחר. תנסי את לבוא ולדבר איתם, לשבת עם איזו קבוצה שנראת לך נחמד. אני יודעת שזה קשה לגשת, אבל זה צעד הכרחי.
תנסי לשבת שוב עם ההורים שלך, תסבירי להם את מה שהסברת פה, זו לא אשמתך. תגידי להם שקשה לך ככה.
ואני מקווה שבסוף תמצאי חברים ושיהיה לך טוב :/ 3>

שואל השאלה:
אני בנאדם קר...אני מאוד ביישנית בעיקר..הלוואי וילדים מהכיתה יגשו וידברו איתי, אבל זה לא קורה.
אולי אני משדרת משהו לא טוב, אבל זאת ממש לא הכוונה שלי.
אני מנסה ליהיות הכי נחמדה שיש, לכולם.

שואל השאלה:
אני בכיתה ט.

יכןל להיות שחושבים שאת פשוט לא מעוניינת בחברה.
ושוב, את צריכה לאזור אומץ ולגשת בכל זאת. תנסי לא לחשוב על זה יותר מדי, לא לחשוב על מה יגידו, ומה יקרה. כשאתה חושב על זה יותר מדי לעומק אתה פחות רוצה לעשות את זה וחושב על כל מני סיטואציות קיצוניות שרוב הסיכויים שזה לא יהיה ככה בכלל.פשוט תגשי, אל תחשבי על זה.

שואל השאלה:
אני לא רוצה ליהיות נדחפת...כאילו..אני לא קשורה לאף אחד מהכיתה בשום צורה.
זה יהיה מוזר אם אני פתאום אדחף..חוץ מזה, כולם מחולקים לחבורות.., אי אפשר להיכנס..כולם כבר כל כך מגובשים.