יש לי משפחה חרא אני רוצה לבכות

אני מודאגת הערב גם ככה בגלל הגשם ויש בחוץ גור חתולים שאני מתה עליו שזה הגשם הראשון שלו והקור הראשון האמיתי שהוא מרגיש ואני לא יודעת מה יהיה איתו בבוקר.. ודוד שלי עוד מעצבן אותי הוא ימות הוא זה ואיימתי עליו במכות כי באמת שאני כבר דואגת אז הוא לקח לי את הטלפון מהיד ושינה סיסמא והתחלתי לבכות ואז סבתא שלי (אנחנו כרגע גרים אצל ההורים של אמא שלי) עוד מגינה עליו שהוא גדול ממני ושאדבר אליו יפה *ושאני* יצאתי חא בסדר למרות שהוא תמיד מתנהג אליי חרא ומרביץ לי (לא מרביץ מכות מוות זה יותר לעצבן) ונמאס לי מהמשפחה הזו כי הם באמת לא מבינים את הכאב שלי והם כל כך אדישים אליו לאמא שלי אין כוחות אפילו לבכי שלי כי היא בעצמה שונאת שם את כולם כי הם עשו לה את המוות כשהייתי קטנה יותר, ככה שכל העצב שלי נשמר בפנים ואני לא יכולה להוציא את זה בלי להענות בקוצר רוח ויאללה מספיק. ואני מבינה שאמא שלי עוברת תקופה קשה אבל גם לי קשה במיוחד עם הלב הרגיש שלי לחיות והגור הזה שהגיע לרחוב...
והם כל כך אדישים לזה...
והבכי ממש עומד לי
אני שונאת את המשפחה המורחבת כולם שם חארות אחד אחד דתיים עאלק.
אמא שלי היא היחידה הנורמלית ואני באמת אוהבת אותה בכל הלב אבל אין לה זמן וכוחות לעודד אותי עכשיו כי היא בעצמה במצב חרא...
באלי כבר שנתרומם כלכלית ונעבור לבית משלנו.... המשפחה הזו באמת מזעזעת על כלום..
מה לעשות??