6 תשובות
רוב מוחלט: במקרים מסוימים החלטה מתקבלת רק ברוב מוחלט, דהיינו, כאשר תומכים בה לפחות מחצית ועוד אחד מכלל מקבלי ההחלטות (בעלי זכות ההצבעה). למשל, בכנסת ישראל, שבה יש 120 חברי-כנסת, יידרש רוב של 61 חברי-כנסת לפחות כדי לקבל החלטה בעניין שיש לגביו דרישה לרוב מוחלט.
רוב מיוחד (או רוב מיוחס): במקרים מסוימים החלטה תתקבל רק ברוב מיוחד, דהיינו, כאשר תומכים בה לפחות שני שלישים (או במקרים אחרים לפחות שלושה רבעים) מכלל מקבלי ההחלטות (למשל, בכנסת ישראל, רוב של 80 או 90 חברי-כנסת, בהתאמה). הקביעה כי קבלת החלטה תלויה בתמיכתו של רוב מיוחד נקראת שריון. הצורך ברוב מיוחד משריין את העניין הנידון מפני קבלת החלטה ברוב זעום לשנות את המצב הקיים. הדרישה לרוב מיוחד הינה למעשה חרב פיפיות: היא מאפשרת להגן על החלטות גורליות ששינוין מחייב הסכמה רחבה בקרב האזרחים, אך היא גם מגינה על אינטרסים משוריינים של הרוב ובכך עלולה לפגוע בקבוצות מיעוט גדולות. היא גם גורמת לכך שיהיה קשה יותר להכניס שינויים ולהתחדש בהתאם לתנאים משתנים. דוגמה טובה לאפשרות האחרונה היא החוקה הפדרלית של ארצות-הברית שנחקקה בשנת 1787, ואשר שריינה עניינים מסוימים מפני שינוי על-ידי דרישה לרוב מיוחד. כאשר רצו כעבור שנים לשפץ אותה, לא היה ניתן לעשות זאת בדרך הרגילה של שינוי סעיפיה, ולכן הוספו לחוקה במשך השנים, על-ידי חקיקה מיוחדת, תיקונים הנכללים ב"כתב-הזכויות
רוב מיוחד (או רוב מיוחס): במקרים מסוימים החלטה תתקבל רק ברוב מיוחד, דהיינו, כאשר תומכים בה לפחות שני שלישים (או במקרים אחרים לפחות שלושה רבעים) מכלל מקבלי ההחלטות (למשל, בכנסת ישראל, רוב של 80 או 90 חברי-כנסת, בהתאמה). הקביעה כי קבלת החלטה תלויה בתמיכתו של רוב מיוחד נקראת שריון. הצורך ברוב מיוחד משריין את העניין הנידון מפני קבלת החלטה ברוב זעום לשנות את המצב הקיים. הדרישה לרוב מיוחד הינה למעשה חרב פיפיות: היא מאפשרת להגן על החלטות גורליות ששינוין מחייב הסכמה רחבה בקרב האזרחים, אך היא גם מגינה על אינטרסים משוריינים של הרוב ובכך עלולה לפגוע בקבוצות מיעוט גדולות. היא גם גורמת לכך שיהיה קשה יותר להכניס שינויים ולהתחדש בהתאם לתנאים משתנים. דוגמה טובה לאפשרות האחרונה היא החוקה הפדרלית של ארצות-הברית שנחקקה בשנת 1787, ואשר שריינה עניינים מסוימים מפני שינוי על-ידי דרישה לרוב מיוחד. כאשר רצו כעבור שנים לשפץ אותה, לא היה ניתן לעשות זאת בדרך הרגילה של שינוי סעיפיה, ולכן הוספו לחוקה במשך השנים, על-ידי חקיקה מיוחדת, תיקונים הנכללים ב"כתב-הזכויות
אני אענה בקצרה יותר.
רוב מוחלט- רוב מתוך כל בעלי זכות ההצבעה. לדוגמה אם יש סך הכל 120 חברי כנסת אז רוב מוחלט זה 61 חברי כנסת.
רוב מיוחס- רוב מסויים שקבעו מראש שצריך כדי להעביר חוק מסוים. לדוגמה יכולים לקבוע שכדי להעביר חוק יסוד צריך רוב של 80 חברי כנסת, כלומר צריך רוב מיוחס(של 80 חכים).
רוב מוחלט- רוב מתוך כל בעלי זכות ההצבעה. לדוגמה אם יש סך הכל 120 חברי כנסת אז רוב מוחלט זה 61 חברי כנסת.
רוב מיוחס- רוב מסויים שקבעו מראש שצריך כדי להעביר חוק מסוים. לדוגמה יכולים לקבוע שכדי להעביר חוק יסוד צריך רוב של 80 חברי כנסת, כלומר צריך רוב מיוחס(של 80 חכים).
שואל השאלה:
כאילו רוב מוחלט צריך למעלה מ 50% בהצבעה.
ומיוחס צריך גם למעלה מ 50% מתוך כלל בעלי זכות ההצבעה. ?
כאילו רוב מוחלט צריך למעלה מ 50% בהצבעה.
ומיוחס צריך גם למעלה מ 50% מתוך כלל בעלי זכות ההצבעה. ?
רוב מוחלט זה מעל 50% מבעלי זכות ההצבעה.
רוב מיוחס זה מסוים שקבעו שהוא מעל 50%, זה יכול להיות מעל 60%, יכול להיות מעל 75%. זה משתנה בהתאם להצבעה
רוב מיוחס זה מסוים שקבעו שהוא מעל 50%, זה יכול להיות מעל 60%, יכול להיות מעל 75%. זה משתנה בהתאם להצבעה
שואל השאלה:
אז רוב רגיל; קבלת ההחלטה היא עפי רוב קולןת.
רוב מוחלט; כל בעלי ההצבעה צריכים להיות. וצריך יותר מ 50%.
רוב מיוחס; גם כל בעלי ההצעה מחויבים להיות אבל לא 50% אלא יותר. שאני קובע מראש שצריך 80%
אז רוב רגיל; קבלת ההחלטה היא עפי רוב קולןת.
רוב מוחלט; כל בעלי ההצבעה צריכים להיות. וצריך יותר מ 50%.
רוב מיוחס; גם כל בעלי ההצעה מחויבים להיות אבל לא 50% אלא יותר. שאני קובע מראש שצריך 80%
בדיוק מה שאמרת רק שלא כל בעלי זכות ההצבעה חייבים להיות, פשוט הרוב הוא מתוךכל בעלי זכות ההצבעה.
באותו הנושא: