תקשיבו הוא הבחור הראשון שהתאהבתי בו ככה..

זה אף פעם לא קרה לי ברמה כזאת מטורפת.
מאז שראיתי אותו כואב לי, כואב לי המחשבה שהוא לא יהיה שלי. אני כל הזמן בוכה ומבואסת בגלל המחשבה שעוד חודש אני לא אראה אותו יותר לעולם וביני ובינו לא נהיה קשר או אינטרקציה.
מה אני עושה? מה אפשר לעשות כבר בחודש הזה כדי שאני לא אאבד אותו לנצח? אנחנו בכלל לא מדברים כי אין לי את האומץ להגיד לו בוקר טוב אפילו בגלל החוסר ביטחון הזה. הוא כל מה שחיפשתי בגבר, אני יודעת שהוא הגבר המושלם בשבילי, אני לא אסלח לעצמי אם אחרי החודש הזה אני אפספס אותו לנצח.