אני ויבר שלי כבר 4 שנים ביחד ואני חושבת שהוא רוצה שנפרד הוא בקושי יכול להיות בטלפון בזמן הצבא.. הוא שנה מעליי (אני ביב)

שואל השאלה:
אני מנסה לדבר איתו על זה כבר חודש ואין לו כוח לדבר בכלל אפילו כשהוא בזמן שהוא יכול להיות בטלפון הוא מעדיף לדבר עם המשפחה ... ולא איתי.

שואל השאלה:
אני באמת מהסה להיות שם בשבילו ואני יודעת שהוא רוצה ואוהב אתזה. אני שמחה שכיף לו אבל באמצ דאני מרגישה שמאז שהוא שם הוא כבר ממש לא בעניין שלי

שואל השאלה:
מאז שהוא התגייס בערך מאוגוסט..

שואל השאלה:
אמצע אוגוסט

אולי פרידה תעשה לכם טוב,
הצבא באמת נוקשה וגורם לפרידות.
אבל לפני שתחשבי על פרידה תנסי לדבר איתו על זה, אולי הפסקה תעשה לכם טוב.

שואל השאלה:
באמת דאני מנסה כל כך לדבר איתו על זה כל נסיון מורעד ממני אנרגיות ועושה לי חשק לבכות

שואל השאלה:
כאילו אם לא הייתי מטלפנת אליו ובאה אליו לראות אותו באמ צשאני חא חושבת שהוא היה פונה אליי בכלל..

שואל השאלה:
אבל זה לא היה ככה פעם פעם הוא היה מחזר והיה ממש רומנטי בקטע מתוק כל כך עכשיו הוא פשוט קר ואדיש
אני לא יכולה לחשוב על זה שנפרד ואני חא יכולה לשים בצד את הרגשות שהוא נתן לי להרגיש פעם כי יש בי תקווה שהוא יחזור להיות כמו פעם. אבל אני לא יודעצ כבר.. אני מנסה הכי שאפשר לתמוך בו ולעזור לו... אבל באמת שהוא לא מגיב לזה...

תקשיבי צבא זה קשוח. זה גוזל ממך כל טיפת אנרגיה ורצון להיות עם אנשים שהם לא המשפחה שלך וגם זה בקושי
אם הוא רוצה להמשיך את הקשר הזה שיחליט, לנהל מערכת יחסים ולהיות בצבא זה לא פשוט אבל אחרי הכול אם הוא באמת אוהב אותך ורוצה להמשיך להיות איתך הוא ימצא כוחות לשלוח הודעה או להיפגש איתך ולהראות שכן אכפת לו ממך
אם לא..כנראה שתצטרכו להיפרד..

העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא פשוט לדבר איתו על זה
רק ככה זה יפתר

אולי צבא זה קשה והכל וכולם אומרים שזה גורם לפרידות אבל זה באמת שטויות זה לא נכון, מי שאוהב באמת ורוצה להיות ביחד יחזיק מעמד למרות הצבא.. ולגבי חבר שלך? אני אומרת אל תתייחסי אליו איזה כמה זמן ככה ותתנהגי יבש ואל תתני לו צומי כמו שאת נותת לו בכללי שירגיש שמשהו לא בסדר אולי אז הוא יתעורר על החיים שלו סוף סוף ויבין שהוא מאבד אותך, ואם גם אחרי זה הוא לא שם לב? אז הוא לא שווה תמאמץ שלך! משם את כבר תחליטי לאן להמשיך

אם זה הגיע למצב כזה אז מצטער להגיד לך אבל הוא כנראה כבר לא כלכך אוהב אותך, את דווקא אמורה להיות זאת שנותנת לו כוחות וזאת שהוא הכי שמח לראות כשהוא חוזר. שורה תחתונה אם לא טוב לך ואת לא מרגישה שאת מאושרת בזוגיות הזאת שזה מה שאת צריכה להרגיש אז תשקלי פרידה.

אוקיי, יש פה כמה דברים שאת צריכה להבין.
המפתח לזוגיות זה אמון, אף פעם לא לתת לצד השני להרגיש שאתה נמצא איתו בכוח או שהוא לא רצוי וכמובן אהבה.
כולנו יודעים שצבא זאת מערכת מאוד קשה, במיוחד אם אתה קרבי.
אתה אוכל הרבה חרא, נחשף לדברים שבחיים לא חשבת שתחשף אליהם, רואה עוד צדדים בעולם (גם טובים וגם רעים.), התפיסות והדעות משתנות.
כאילו שאתה לא מכיר את עצמך. אולי זה מה שהבן זוג שלך עובר... אין לדעת, יודעת למה? כי ככל הנראה אף פעם לא דיברתם על זה. תתקני אותי אם אני טועה.
תנסי להקשות עליו כמה שפחות, אולי חלק מהדברים שהוא עושה זה באמת לא בכוונה.
א ב ל
וזה אבל מאוד מאוד גדול.
כשאתה נמצא במערכת יחסים שאתה באמת רוצה להיות בה ואוהב את הצד השני, מתגברים על כל הקשיים, וכן, גם על הצבא. זה לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו. יודעת למה? כי זוגות אחרים התמודדו עם זה. אתם לא שונים מאף זוג.
זה בסדר שקשה למישהו, שהוא רוצה קצת ספייס ולנוח.
אבל לתת לצד השני להרגיש כאילו שלא אכפת לך ממנו זה נוראי. אהבה צריכה להיות אהבה, גם ברגעים קשים, לא כשהכל טוב ויפה.
לא מרגיש לי הגיוני שהבן זוג שלך, שאת איתו 4 שנים מתייחס אלייך כך.
זה בסדר שהוא עם המשפחה שלו, אפילו יותר מבסדר.
א ב ל - הלו, גם את קיימת, לצידו כבר 4 שנים.
הוא חוזר הביתה? הוא נח, עם המשפחה, רואה אותם. לא הגיוני בעיניי שכמה שעות מהיום שלו הוא לא יכול לפנות בשבילך. לא משנה כמה הוא עייף ועסוק, מה שאת מתארת נשמע מאוד קבוע ולא חד פעמי.
תדברי איתו על זה, לא, לא לגשת אליו ולהגיד "מאמי, אפשר להגיד לך משהו?"
תבואי בתקיפות, רק ככה לפעמים אנשים מבינים.
לא בא לו? אין מה לעשות, להיפרד.
הוא מקשיב אבל אין שינוי? להיפרד.
או לעשות הפסקה.
אף פעם אל תתני לבן זוג להוריד אותך. זה אמור להיות ההפך.
אם את צריכה משהו אני פה (:

תפני אלי בפרטי.

תגידי לו ככה-
תקשיב אם הקשר הזה חשוב לך תענה לי! אני רוצה לדבר איתך על משהו חשוב! מה יש לך?
ואז תדברי איתו על זה
בהצלחה