לפני שאני מדפיסה את הכתיבת טיעון, איזה משפטים לתקן או להוסיף, להוריד או כל דבר אחר?

בתיכונים מדי שנה נערכות בחינות הבגרות, בחינות שבוחנות את הידע הנלמד על נער בשנות לימודיו עד כה.
בחינות הבגרות נועדות לבטא עד כמה התלמיד מתמצא במקצועות מסויימים.
יש הטוענים שבחינות הבגרות לא הכרחיות בשביל לשקף את רמת הילד של התלמיד. במאמר זה אני אתייחס לטענות הרבות בנושא זה, אביע את דעתי ואנמק אותה בדרכים המתאימות.
אני תומכת בביטול הבגרויות.
בחינות הבגרות הן בחינות בעלות מבחן אחד לרוב- והצלחת התלמידים בבגרות תלויה ברובה במבחן זה, ללא התבוננות במבחנים מוצלחים יותר שנעשו בשנות הלימוד הקודמות.
מדוע תלמיד צריך להכשל בבחינת הבגרות, ולהפחית את הסיכוי להצלחה בבעתיד, רק על זה שנפל על יום רע ולא הצליח לפתור את הבחינה כמצופה?
יש העונים על השאלה הזו בהסבר הבא: "יש את המגן, שמטרתו להציל את הבגרות. למקרה שלא הלך לכם בבגרות, יש את כל מה שעשיתם במהלך השנה שיגן על הציון".
ההסבר שלהם נכון, אך לא מוצדק.
ידוע שהמגן עוזר, אך גם אם הוא מציל את הבחינת בגרות- הוא לא גורם לה להיות תעודת בגרות בעלת ערך רב.
מי שנכשל בבחינת הבגרות , בהתחשב לזה שהממוצע השנתי שלו ללא הבחינת בגרות הוא 100, הוא מעלה את הבגרות לכמה נקודות בודדות מעל הנכשל. האחוז של המגן בבגרות לא גבוה, ולכן לא תורם להצלחה מירבית.
בנוסף, אנשים טוענים כי אם התכוננתם מספיק טוב למבחן בבית, אתם תעברו את המבחן בקלות כמו שפתרתם את השאלות הכנה לבגרות בבית בהצלחה, אבל הגורם לרוב הכשלונות במשך בחינות הבגרות הוא הלחץ.
יש תלמידים בעלי בעיות לחץ שיכולים לפתור את התרגילים בבית, בכיתה שקטה, ללא תלמידים או בכל דרך אחרת- ולהצליח .
אך יש תלמידים, כמוני למשל, שהבחינות מלחיצות אותן.
מתי שאגיע לגיל בחינות הבגרות, אני כנראה אהיה בלחץ מבחינת הספק, להתבלבל בתשובה , להתקע יותר זמן בשאלה, או סתם להלחץ, רק מהמחשבה שהמבחן הזה כל כך חשוב לחיים שלאחר בית הספר.
בחינות הבגרות הן עניין לא פשוט הגורף איתו הרבה מחלוקות. אני ממליצה למשרד החינוך להוריד את משקל את הבחינות ולהשקיע יותר אחוזים במבחנים הכיתתיים ובכלל במגן.